הזיעה האנגלית המסתורית
המחקר המדעי הגרמני על "המגיפה החדשה - הזיעה האנגלית", שפורסם על ידי הנרי ריץ בשנת 1529.
במאה ה -16, כמחצית מאוכלוסיית אירופה מתה מ- "הזיעה האנגלית" המסתורית.
באירופה של המאה ה -16, השתוללה מגפה, אשר קיבלה את השם "קדחת הזעה האנגלית" או "הזיעה האנגלית". היא הייתה מלווה בתמותה גבוהה. המגיפה פרצה כמה פעמים בין השנים 1485 – 1551.
ההתפרצות הראשונה של המחלה נרשמה באנגליה. כאשר הנרי טיודור, המלך העתידי של אנגליה אשר התגורר בברטני, ירד מהסיפון על חופי הוולס – הוא הביא איתו את "הזיעה האנגלית". רוב חייליו, שכללו בעיקר שכירי חרב - נדבקו בוירוס. בזמן שהם הגיעו ליעדם – המחלה רק התחילה להראות סימנים ראשונים. אחרי שהנרי טיודור הוכתר, הוא התבסס בלונדון, והזיעה האנגלית התפשטה לאוכלוסייה המקומית. כבר לאחר כחודש, מתו מהמחלה כמה אלפי אנשים. ואז המגיפה נרגעה, אך כעבור כמה שנים הופיעה מחדש באירלנד.
בשנת 1507 ובשנת 1517 – המגפה התפרצה שוב ושוב בחלקים שונים של המדינה - העיר אוקספורד והעיר קיימברידג' איבדו כמחצית מהאוכלוסייה.
בשנת 1528, המגפה חזרה ללונדון, ומשם התפשטה בכל רחבי הארץ. מלך הנרי השמיני נאלץ לעזוב את הבירה ולעבור ממקום למקום, כדי לא להידבק.
לאחר זמן מה, "הזיעה האנגלית" הגיעה ליבשת, ופגעה קודם בהמבורג ואז בשוויץ, ולאחר מכן חדרה לאימפריה הרומית. מאוחר יותר, היו התפרצויות של המגפה בפולין, בדוכסות הגדולה של ליטא ובדוכסות הגדולה של מוסקבה, בנורווגיה ובשוודיה. מסיבה כלשהי, צרפת ואיטליה הצליחו להימנע מהידבקות.
בכל אזור, המגפה שהתפרצה הסתיימה תוך כמה שבועות. המחלה עברה באופן די כואב:
המטופל התחיל לפרפר, הופיעו אצלו סחרחורות וכאבי ראש שעברו לכאב בצוואר, כתפיים וגפיים. שלוש שעות מאוחר יותר הגיעו הצמא והחום, ועל כל הגוף הופיעה זיעה מסריחה. הדופק נעשה מהיר יותר, הלב כאב והחולה התחיל להזות. אחד מהסימנים האופייניים למחלה היה רצון לישון – נחשב שאם האדם יירדם – הוא כבר לא יתעורר.
מפתיע, שלהבדיל ממגפות אחרות – לא הופיעו במחלה זו פצעים או כיבים בעור. ולאחר שהאדם חלה והחלים מהמחלה – הוא לא קיבל חסינות, והיה יכול להידבק שוב.
סיבות למחלה אינן ידועות. החוקרים של היום משערים שאולי למחלה היה קשר עם חומרים מסוכנים מסוימים בטבע, לכלוך, כינים או קרציות. כנראה, זה יישאר בגדר תעלומה – הרי עברו יותר מדי שנים כדי להיות מסוגלים לשפוט באופן הוגן, ובזמננו הופעתה של מחלה כזו - כמעט בלתי אפשרית.