מדגדג לכם?

מדגדג לכם?

אנו מציעים לכם מבחר של עובדות מעניינות על דגדוג

1. הדגדוג עוזר לנו להתקרב אחד לשני.

עוד במאה ה- 19, צ'רלס דרווין הבחין בעובדה שדגדוג הוא מנגנון של התקרבות חברתית. זוהי אחת הצורות הראשונות של תקשורת בין האם והילד. הוא גם מסייע לבניית קשרים בין חברים, ונחשב על ידי הפסיכולוגים לחלק החמישי והחשוב ביותר של משחקים חברתיים, הכולל קירבה ואינטראקציה קוגניטיבית.

2. אנחנו לא יכולים לדגדג את עצמינו.

אם מגע של אדם אחר יכול להוביל לדגדוג, למה אנחנו לא יכולים לדגדג את עצמנו? המדענים טוענים שהמוח הקטן יכול להבדיל בין מגע בלתי צפוי למגע צפוי, וזה מעכב את התגובה לדגדוגים. כאשר אנו מנסים לדגדג את עצמינו, המוח כבר מצפה לזה ומתכונן לדגדוג. אולי התגובות השונות לצפוי ובלתי צפוי הופיעו בבני אדם כדי שיוכלו להגן על עצמם טוב יותר מאויבים.

3. המקומות "הרגישים" ביותר לדגדוג – הם המקומות הפגיעים ביותר בזמן התקפה.

כפות הרגליים ובתי השחי נחשבים למקומות הכי "עדינים" בגוף שלנו. בנוסף, רוב המקומות שבצורה זו או אחרת גם רגישים לדגדוגים (כמו צוואר, חזה ואזור איברי המין) הם גם הפגיעים ביותר במהלך הלחימה.
בית השחי מספק גישה נוחה ללב שאינו מוגן על ידי כלוב הצלעות. בצוואר ישנם שני עורקים חשובים, המספקים דם למוח. קנה הנשימה, אשר נושא את האוויר לריאות, נמצא גם בצוואר.

4. דגדוגים הם מערכת ההתרעה בגופנו.

דגדוג, כמו גם גירוד – יכולים להגן עלינו על ידי הסבת תשומת לבנו לגירויים חיצוניים כמו טורפים או טפילים. סוג זה של דגדוג נקרא קנימסיס - דגדוג קל שברוב המקרים אינו גורם לצחוק, והוא מופיע בבני אדם ובעלי חיים.
המדענים גילו, שהרגשות שאנו חווים כאשר מדגדגים אותנו – גורמים לתחושה של פאניקה, והם מנגנון הגנה טבעי נגד חרקים, זוחלים, עכבישים וכדומה.

5. דגדוגים יכולים להפוך לעינוי.

בהיסטוריה היו מקרים שבהם דגדוג היה משמש לענישה גופנית. ישנן גם עדויות לכך, שהנאצים השתמשו בדגדוג כעינוי. גם כן הרומאים ברומא העתיקה השתמשו בסוג מיוחד של עינויים. הם קשרו את העבריינים, טבלו את רגליהם במים מלוחים, ונתנו לעזים ללקק אותן. עם הזמן, הדגדוג הפך לכאב נוראי.
באשר למוות מדגדוגים - יש ראיות לכך שאדם יכול למות מצחוק, ולכן, תיאורטית, אפשר להגיד שאולי מדגדוגים גם.

6. דגדוגים ניתן להפסיק.

איך לעשות את זה? שימו את ידכם על ידו של האדם שמדגדג אתכם. בטריק הזה נעזרים לעתים קרובות הרופאים. כאשר הרופא רוצה לבחון את בטנו של החולה, הוא עשוי לבקש לשים את ידו על ידיו. בדרך זו, אתם כאילו עושים את אותן התנועות שהרופא עושה, מה שגורם למוח שלכם לחשוב שאתם מדגדגים את עצמכם.

7. דגדוגים עוזרים לרדת במשקל.

אם הדגדוג מעורר בכם צחוק חזק - אז הוא גורם לשריפת קלוריות. המדענים מצאו, ש 10 – 15 דקות של צחוק שורפות 10-40 קלוריות נוספות ליום, דבר אשר יכול להוות אובדן של כמה קילוגרמים בשנה. כמובן שזה לא אותו הדבר כמו ללכת לחדר הכושר, אבל אם אתם בדיאטה – כל קלוריה נחשבת.

8. דגדוגים יכולים לגרום להנאה מינית.

עבור אנשים מסוימים, הדגדוג של כמעט כל חלקי גופם גורם להם הנאה, ויש כאלה שנהנים להתבונן באנשים שמדגדגים אחד את השני. בגדול, דגדוג יכול לשמש כסוג של משחק מקדים. עם זאת, כאשר ישנה קניסמולגניה – גירוי מיני מדגדוגים - הוא הופך לסוג של פטישיזם מיני.

9. מדוע אנו צוחקים כשמדגדגים אותנו?

זו שאלה שאין עדיין תשובה חד משמעית עליה. צחוק מזוהה בדרך כלל עם הומור והתלהבות. אבל בזמן דגדוג – הוא מופיע כתגובה בלתי רצונית. לפעמים, כאשר תהליך הדגדוג הופך למכאיב ולא נעים – אנו ממשיכים לצחוק. מעניין מדוע...