 אתם יודעים עברית |
|
| באחד האמשים,
לאחר מצלה הגון עם אחדים מחבריי שאיש מהם אינו סובל מ ציימנות
כיבדתי עצמי ב תחפיף הגון,
גדשתי ראשי ב תקריש משובח (כזה שלא גורם לרגשת)
וקינחתי בנדיבות באל-ריח נכרי.
הסבתי עצמי לשולחן ולאחר מיתוג ה החסן הנייד לפתחה וחיבור התקיע לחפיץ,
הפעלתי את ה רכינוע עם ה החלה החדשה.
בתום ה נעימון המוכר התחלתי גולש במרשתת (ללא גלגשת).
ידידי , שכהרגלו טורח לשגר אליי מדי יום ביומו תצרף של דברי דואר אלקטרוני
נגועים ב גחלת ובשאר מרעין בישין, גורם לי מדי פעם מחדש ל רגשת עקב
האילוץ לנקות את ה... |
|
|
|
| לכתבה המלאה » |
|
|
| הכול היה למען |
|
| פעם... הכול היה למען... למען האחר... למען הכלל... למען משהו נעלה...
למען מישהו חשוב...
והמאכלים היו בהתאם:
קרפע-לך
קנייד-לך
רוגע-לך
פרפע-לך
ולבנות קראו מיידלע-לך...
ושרו זמר זמר לך...
אבל כיום הכול השתנה והאני הכי חשוב:
והמאכלים הם:
ביס-לי
פרי-לי
יוג-לי
כף-לי
והשמות: אורלי, גילי, שירלי...
ועל כל זה שומר ברוס לי
ואני שואל:
האם גם בעולם החדש יוכל לפרוח פרח הלי-לך? |
|
|
|
| לכתבה המלאה » |
|
|
| החרם על תורכיה |
|
| החרם על תורכיה - המציאות למרות.... ועל אף הטיסות היוצאות לתורכיה
יש לנו "הרוב המוחלט" יכולת להשפיע!
סוף סוף עם ישראל למד שיש לו נשק לא פחות טוב מהצבא ,
חרם כלכלי על מדינה גדולה כטורקיה יש לו משמעות גם כשזה נעשה על ידי מדינתנו הקטנטונת ,
רק שנמשיך כך גם ולא נפסיק בגלל איזו הצעה מפתה אלא אם היא טובה למדינה כולה ולא לפרט זה או אחר. סוף סוף נראה לי שהיתחילו הנצנים שלנו לבצבץ כעם.
באים מאהבה: נציגים מ-30 המלונות הגדולים באנטליה בדרך לישראל
נציגים מ-30 הקלאבים הגדולים באזור אנ... |
|
|
|
| לכתבה המלאה » |
|
|
| כל איש ואישה |
|
| הפיצו זאת לכל מכריכם וחבריכם - ובכך
נפסיק לשתף פעולה עם התקשורת המאבדת אותנו לדעת!
בימים אלו כשבובליל ושפרה הם כבר פאסה ואזכור שמו של דן מנו גורם לנו לקמט את המצח במאמץ להיזכר "מי זה"?
יש לנו דמויות חדשות על המסך:
מוחמד ואיברהים מעזה וגם רופא הילדים מבית החולים שיפא מראיינות דאוגות מאמצות את כל חושיהן האימהיים תוך כדי ראיון:
אושרת קוטלר ו/או יונית לוי במבט מלא כאב עם דמעה שמבצבצת בקצה העין:
מוחמד, מה קורה אצלכם? הכול בסדר? איך המשפחה? מה אתם עושים בזמן הפסקות חשמל? איך... |
|
|
|
| לכתבה המלאה » |
|
|
| סיפור מדהים |
|
| סיפור מדהים ...
בשנת 1986, פיטר דיוויס שהה בחופשה בקניה לאחר שסיים את לימודיו באוניברסיטת Northwestern.יום אחד תוך כדי טיול בסבך , נתקל פיטר בפיל צעיר עומד עם רגל אחת מורמת. הפיל נראה מיוסר ולכן פיטר התקדם לעברו בזהירות, ירד על ברכיו ובחן את רגלו של הפיל.פיטר גילה חתיכת עץ גדולה נעוצה עמוק בכף רגלו של הפיל . בעדינות ובזהירות רבה , הוציא פיטר את חתיכת העץ מרגלו של הפיל באמצעות סכינו , לאחר מכן הניח הפיל את הרגל חזרה על האדמה בזהירות.הפיל הפנה מבטו לעבר פיטר ונעץ בו מבט מסוקרן במשך מספר רגעים ... |
|
|
|
| לכתבה המלאה » |
|
|