אוסטאופורוזיס: הדרך למניעת שברים בגיל מבוגר
הפחד ממחלת האוסטאופורוזיס אינו מוצדק. מסתבר כי רוב הבדיקות והטיפולים במחלה מיותרים וניתן למנוע את השברים בגיל המבוגר בעזרת כמה צעדים פשוטים וטבעיים
מאת: ג'ליאן סנסון
נשים נמצאות בפחד מתמיד מפני מחלת האוסטאופורוזיס, אשר גורמת לשברים קטלניים בגיל המבוגר.
כדי למנוע את המחלה נשים אוכלות הרבה מוצרי חלב ונוטלות גלולות סידן ולפעמים גם ויטמיןD . הן הולכות לבדיקת צפיפות העצם מדי שנה, ולעיתים קרובות חלק מהן גם נוטל גלולות מיוחדות למניעת דלדול העצם.
האם יש צורך בכל אלה?
ג`ליאן סנסון, מומחית לבריאות האישה, טוענת שגם אם הבדיקות מגלות שמצבך בכי רע, את יכולה לעשות הרבה כדי לא להיכנס לסטטיסטיקה של שוברות עצם הירך. ובכלל, מספר הנשים הלוקות בשברים הוא קטן, וחלקן הגדול נגרם בשל גורמים נוספים ולא רק בגלל אוסטאופורוזיס.
במשפחתה של סנסון אובחנו נשים בכל הגילאים במצב מתקדם של אוסטאופורוזיס. היא החליטה לנצל את הידע הבריאותי והמחקרי שלה כדי לבדוק את הנושא, ולעקוב אחרי 11 מבני משפחתה, כולל בתה בת ה- 16.
לאחר עשר שנים של מחקר כולם עסוקים בספורט, טיולים או בעבודה פיזית, ומספר הפגיעות והשברים אצלם מועט ביותר. סנסון אינה מתעלמת מהסיכון המשפחתי, אך היא טוענת שצפיפות העצם הנמוכה שלהם היא טבעית עבורם ואינה דורשת כל טיפול. היא מקווה שהממסד הרפואי יגיע למסקנה דומה, שאין טעם ברוב המקרים בטיפולים השונים, ובמקרים רבים הם עלולים אף להזיק. סנסון מקווה שנשים תיקחנה אחריות ולא תקבלנה את המלצות הרפואה כמובנים מאליהם.
מהו דלדול עצם (אוסטאופורוזיס)?
בעבר הגדירו את דלדול העצם כמחלה שבה העצמות נשברות כתוצאה מלחץ קל משום שהן הפכו דקות, חלשות ושבירות. היום ההגדרה שונתה והורחבה, כך שכל אישה (וגם גבר) בגיל העמידה נכנס למעשה לתוכה - זהו מצב שבו צפיפות המינרלים בעצם נמוכה או שכמות העצם מופחתת. והרי ידוע שצפיפות המינרלים קטנה במשך השנים, ולכן ההשוואה הנעשית היום למצבן של נשים בגיל 20, היא בלתי הגיונית במקרה הטוב ומטעה במקרה הגרוע.
תעשיה שלמה ורווחית נוסדה כדי לתת פתרון להגדרה מטעה - ממכוני הבדיקה ועד למפעלי התרופות, לרופאים ואנשי מקצוע נוספים.
האבחנה לצפיפות העצם נעשית בסריקת אולטרסאונד הנקראת דקסה. הסריקה מאבחנת נשים הנתונות בסיכון, למרות שרבות מהן לא תסבולנה כלל משברים. בנוסף, אין תקן אחיד למכשירים אלה וכל יצרן מתייחס לנתונים של קבוצות ייחוס שונות, מה שגורם להטייה במחקר וללחץ נפשי מיותר של המטופלות. רבות מהן ממהרות לקחת תרופות הגורמות להן לנזקים מיותרים. למשל, רבות מהנשים התחילו בטיפול הורמונלי חליפי, הידוע כיום כגורם לסרטן שד, מחלות לב, שבץ ובעיות בריאותיות נוספות.
כיום ישנן שיטות בדיקה מתקדמות יותר, כמו בדיקות של סמנים בעצם וסמנים המופרשים בשתן. גם מבדיקות אלה אי אפשר להסיק לגבי שבירת עצם עתידית. ההיפך הוא הנכון – מידע סטטיסטי מראה כי נשים שצפיפות העצם שלהן גבוהה סבלו מיותר שברים, מאשר נשים שקיבלו תוצאות נמוכות בבדיקות השונות.
סנסון טוענת כי הגורמים לשברים הם אחרים. למשל - משקל גוף נמוך, גיבנת, ליקויים בזרימת הדם לרגליים, אפילפסיה, שימוש בסטרואידים, ראייה לקויה, שיווי משקל ועוד.
אז מה עושים כדי למנוע שברים בגיל מבוגר?
אם אין הוכחות שטיפול תרופתי יעיל כדאי לשמור על העקרונות הבאים: