כיצד אינסטינקטים פרימיטיביים עובדים בחיים המודרניים

כיצד אינסטינקטים פרימיטיביים עובדים בחיים המודרניים

חלק מהתרחישים האינסטינקטיביים אנחנו כבר לא צריכים, אבל הם ממשיכים לפעול:

תארו לעצמכם שצייד פרהיסטורי יום אחד הופיע בזמננו. סביר להניח, יהיה לו קשה: אנו כל כך התרחקנו מהמערות, שהאדם הניאנדרטלי אפילו לא ייחשב לאדם בחברה המודרנית.

ג'ייסון ליברמן, ביולוג מאוניברסיטת הרווארד, בהרצאתו שהתקיימה ב -6 בנובמבר במוזיאון להיסטוריה של הטבע האמריקאי, התייחס לבעיית ההשפעה של אינסטינקטים פרימיטיביים על חייו של האדם המודרני. לדברי ליברמן, אנשים עדיין מנוהלים על ידי השאיפות וההרגלים, שהופיעו בשחר של המין שלנו, אבל בעולם המודרני הם אינם יעילים ולעתים אף עלולים לגרום לנזק.

1. מדרגות רגילות או מדרגות נעות?

אנשים מודרניים לרוב עומדים בפני בחירה בין המדרגות הרגילות והמדרגות הנעות: בכל פעם שזה קורה, הדיאלוג הפנימי מוביל לטיעונים לטובת שניהם. יתרונותיו של הדרגנוע ברורות: עלייה או ירידה בו דורשים הרבה פחות מאמץ מאשר על מדרגות רגילות, אבל הליכה תכופה במדרגות מחזקת את שרירי הרגליים.

המדענים האמריקאים מצאו שרק 3% מאנשים במקרים כאלה מעדיפים את המדרגות הרגילות, וזה עשוי להצביע לא רק על עצלות בנאלית (אם כי גורם זה בהחלט עושה את ההבדל). רוב האנשים שלא במודע נוטים לבחור במדרגות נעות, בגלל שהאבות הרחוקים הפרימיטיביים שלנו ניסו להשתמש בכל הזדמנות כדי לנוח ולהחזיר כוחות שבוזבזו על הציד והאיסוף, ובני אדם מודרניים כאשר עושים את הבחירה הזו – פועלים על פי אותו האינסטינקט.

2. אורח חיים בלתי פעיל או פעילות גופנית?

אדם מותאם בצורה מושלמת לטיולים ארוכים ופעילות גופנית: האבות הקודמים הפרימיטיביים שלנו היו צריכים להתגבר בכל יום על כ -9 קילומטרים כדי להביא מזון, בעוד למשל שימפנזים, נעו בחיפוש אחר מזון כ- 2-3 קילומטר.

"נוצרנו כדי ללכת, לרוץ, לסחוב, לחפור ולזרוק – ובכלל לעסוק בפעילות גופנית, שהייתה חיונית עבור הציידים הפרימיטיביים".

בהדרגה, המצב השתנה, ועכשיו כדי "לקבל" בשר, אדם יכול לשבת כל היום במשרד , גם על חשבון בריאות הפיזית והנפשית, ולכן האנשים כמעט ואיבדו את התשוקה הפרימיטיבית לפעילות גופנית. גם כאשר האדם הממוצע שהתעייף מישיבה ארוכה מול המחשב מחליט לעשות ריצות בוקר – אין לזה שום קשר לאינסטינקטים – זו כוונה מודעת להיפטר מקלוריות לא רצויות.

3. יחף או בנעליים?

במשך אלפי שנים, האנשים הלכו יחפים, ועל רגליהם הגנו רק יבלות עבות, המופיעות לאחר ההליכה על סלעים חדים וענפים קוצניים. כאשר מישהו מגאונים פרימיטיביים סוף סוף חשב על לעטוף את הרגליים בעור של חיות, היבלות הפכו ללא נחוצות, אבל האדם היה צריך גם לשלם על כך בתופעה כל כך נפוצה ומוכרת לנו כמו רגל שטוחה.

נעליים (במיוחד לא נוחות) יכולות לגרום לבעיות חמורות, כגון מחלות של המפרקים וכלי דם. מומחים חקרו את שרידיהם של תושבים הפליאולית, והתברר שעבורם הסיבוכים האלה היו אינם רלוונטיים: הליכה יחפה היא מצוינת למניעת רגל שטוחה ומחלות אחרות המשפיעות על הגפיים התחתונות שלנו.

4. לקרוא או לא לקרוא?

כולם יודעים שקריאה או זמן ממושך שאנו מבלים מול המחשב – משפיעה באופן שלילי על חדות הראייה: שרירי העין מאבדים את הטונוס שלהם ונחלשים, מה שמוביל לעיוות של תפיסה של עצמים רחוקים. אבותינו מהמערה לעתים קרובות יותר מאיתנו אימנו את הראיה שלהם כאשר צפו בנופים טבעיים, ולכן העין שלנו לא נועדה לתפוס אובייקטים רחוקים במשך זמן ממושך.

כנראה שעם המצאת המשקפיים, החלטנו שטיפוח של הראיה שלנו איבד כל משמעות, אבל אם אתם עדיין רוצים לשמור על העיניים שלכם בריאות – תתחילו להסתכל מחוץ למחשב והספר.

5. ממתקים או אכילה בריאה?

הדיאטה של תושבי הפליאולית הכילה לפי הערכות מסוימות 1.5-8 קילוגרם סוכר בשנה. האמריקאי מודרני אוכל כ- 45 קילוגרם סוכר בשנה – הגברה בצריכת סוכר מזוהה בעיקר עם הנגישות שלו.

אם לציידים ולקטים הייתה הזדמנות לטעום ממתקים או עוגות, הם בטח היו מתנהגים כמו ילדים שובבים ואוכלים ממתקים בכמויות גדולות.

מזון מתוק תמיד היה וממשיך להיות אטרקטיבי לאנשים, כי סוכר - לא יותר ולא פחות מפחמימות, המספקות אנרגיה. אבל אם בפליאולית האנשים היו צריכים לשמור על אורח חיים בריא פחות או יותר, האנשים בזמננו מצופים בממתקים ומזונות עתירי קלוריות, המקדמים את ההתפתחות של סוכרת, השמנת יתר ומחלות לב וכלי דם.

"אין לנו כל נטייה אבולוציונית לתזונה בריאה, אבל בכל זאת, כל הורה מלמד את הילד שלו שלאכול הרבה מתוק – זה לא בריא" – אומר באופן אירוני ליברמן. לדבריו, האנושות למדה לפעול בצורה אינטליגנטית יותר ורציונאלית, בהתבסס לא רק על אינסטינקטים, אבל הם עדיין משחקים תפקיד חשוב למדי בהתנהגותנו.