כך צריך להתייחס לאנשים


כך צריך להתייחס לאנשים

3 סיפורים, מהם יכול ללמוד כל בעל עסק!

זה סיפורים מדהימים שמראים איך חברות צריכות להתייחס לאנשים.

בעולם הזה אין דבר משכנע יותר ונעים יותר מאדיבות ויחס טוב. כולנו יודעים על כך – הרי כך עובדים יחסים בין אנשים. אנחנו אוהבים את מי שמתייחס אלינו טוב, ואנו מנסים להגן על עצמנו ולהתרחק מאלו שמתייחסים אלינו רע, או לא מתייחסים כלל. אותה השיטה חלה על עולם העסקים.

אבל לא כל החברות חושבות על זה, כי לדעתם צריך להבדיל בין העסקים לבין היחס האישי. וזה לא נכון. בכתבה זו אספנו בשבילכם 3 סיפורים מדהימים על איך חברות גדולות הגיבו לבקשות של הלקוחות שלהם. אי אפשר להישאר אדישים כלפי חברות אלה לאחר מכן.


הצעצוע האהוב

מסופר על ידי האב:
אני, אשתי והילדים שלנו בילינו כמה ימים במלון ריץ קרלטון בפלורידה. כאשר חזרנו הביתה, גילינו שהג'ירפה האהובה של הבן, ששמה היה ג'וש - נשארה במלון. הורים רבים יודעים כמה הילדים מחוברים לצעצועים האהובים עליהם. לכן לא הייתה לי ברירה אלא לשקר לבני הקטן, ולהגיד:

-  "ג'ושי בסדר! הוא פשוט החליט להישאר ולנוח קצת יותר זמן במלון".

באותו הערב, התקשרנו למנהל המלון – אהרון, והוא אמר לי שהצעצוע אכן נמצא אצלם. אני סיפרתי לו על מה שסיפרתי לבני כדי להרגיע אותו, וביקשתי ממנו לצלם את ג'וש ליד הבריכה – כדי לספק לו ראיות לכך שהצעצוע האהוב עליו אכן נשאר לנפוש. אהרון הסכים וניתק.

יומיים לאחר מכן קבלנו בדואר את ג'וש, ואיתו כמה תמונות: ג'ושי ליד הבריכה, ג'וש עם החברים (צעצועים אחרים) וג'ושי נוהג במכונית גולף.

מיותר לציין, שכל משפחתי נופשת עכשיו רק במלון הזה, ואנו באים לשם כל פעם שמזדמן לנו לבקר בפלורידה.
כך כל בעל עסק צריך לדעת – חשוב לספק ללקוחות שירות כזה, עליו הם לא יוכלו שלא לספר לחבריהם.


הצגה מקדימה

בשנת 2005, קולבי קרטין, ילדה בת 10 - אובחנה כחולה בסרטן של כלי דם. הילדה הגוססת ראתה את הפרסומת של הסרט המצויר "למעלה" של חברת פיקסאר, וכבר לא יכלה לחכות לראותו בהקדם האפשרי.

עם זאת, כאשר הסרט המצויר היה אמור לצאת – קולבי כבר הייתה חלשה מדי כדי לנסוע לקולנוע – היא שהתה בבית החולים וחלמה לראות את הסרט המצויר הזה.

חברי המשפחה הודיעו לפיקסאר על הרצון של הילדה הגוססת. נציג של האולפן טס לקליפורניה והביא איתו DVD עם הסרט המצויר, שעדיין אף אחד לא ראה. כשבע שעות לאחר שצפתה בסרט המצויר – הילדה נפטרה.

אמה של קולבי – ליסה, מספרת שבזמן שהיא חיכתה להגעתו של הסרט המצויר, האימא שאלה אותה האם היא תוכל להחזיק מעמד, והילדה ענתה לה:
-  "אני כבר מוכנה (למות), אבל אני רוצה להספיק ולראות את הסרט".
בעת הצפייה, לקולבי לפעמים לא היה מספיק כוח כדי להחזיק את העיניים פתוחות, ואז אימה תיארה לה את מה שהיא רואה על המסך. כאשר הסרט נגמר, היא שאלה את בתה האם הוא מצא חן בעיניה, והילדה הנהנה.


לחם ג'ירפה

פעם אחת, למשרדה של רשת מרכולים "סיינסבורי" הגיע מכתב ממישהי ששמה לילי רובינסון. התוכן שלו היה כדלקמן:

"סיינסבורי היקר!

למה אתם קוראים ל- "לחם נמרים" – לחם נמרים? יותר נכון יהיה לקרוא לו "לחם ג'ירפות".

באהבה, לילי רובינסון

גיל - 3.5 שנים".

שבועיים לאחר מכן, הילדה קיבלה את התשובה:

"לילי היקרה!

תודה רבה על מכתבך ועל הרעיון המבריק לשנות את השם - הלחם הזה באמת יותר דומה לג'ירפה מאשר לנמר. כך פשוט קרא לו אופה אחד לפני זמן רב, כי כנראה הוא חשב שהקרום שלו נראה כמו פסים של נמר. אולי הוא לא היה חכם.

אנו שמחנו מאוד לקבל את מכתבך, לכן אנחנו נותנים לך במתנה תלוש של 3 ליש"ט, כדי שתוכלי ליהנות מ- "לחם הג'ירפות" המחודש.

נתראה בסופרמרקט.

בכבוד רב, כריס קינג

גיל - 27.5 שנים".


 



( לא ידוע מקור הכתבה - נשמח לדעת )


דף הבית >> מבזקי דף >> כללי >> כך צריך להתייחס לאנשים