התאבדות בשידור חי

התאבדות בשידור חי

ב- 15 ביולי שנת 1974, הכתבת של רשת ABC התאבדה בשידור חי
 
כתבת החדשות כריסטין צ'ובוק, התקבלה לעבודה רשת טלוויזיה ABC בפלורידה - "ערוץ 40". חובתה הייתה להכין חדשות פליליות - סיפורים על מכות, ביזה, אונס ותגרות רחוב.

הנהלת הערוץ דרשה כל הזמן כתבות כמה שיותר דמיות, דוחות ומזעזעות, כי לדעתם: "הצופים בנפשם  - הם סדיסטים ורוצחים".

בסוף חודש יוני 1974, כריסטין צ'ובוק המציאה נושא עבור שידור הבוקר - עלייה במספר ההתאבדויות בקהילה. הנושא אושר באופן מיידי. במהלך הכנת התשדיר, היא ראיינה את השריף מקומי. הוא אמר שהדרך היעילה ביותר להתאבד היא תוך שימוש באקדח עם קליבר 38. ולירות, הוא אמר, צריך בעורף ולא ברקה.

תוך שבוע, היא קנתה אקדח. בדיוק מה שהשריף המליץ. באותו הזמן, הבעלים של הערוץ - רוברט נלסון, עשה שיחת הסבר עם הצוות בנושא "הקהל רוצה דם".

רוב סמית, מנהל חדשות הלילה, נזכר בשיחתו עם כריסטין:
-  "קניתי אקדח" – היא אמרה.
-  "למה?" - שאל רוב.
-  "יום אחד אצא לי לאוויר הצח וארה בעצמי, לעזאזל...".
לאחר מילים אלו, רוב החליף את נושא השיחה.

השידור של התכנית נערך ביום שני,ב- 15 ליולי שנת 1974. כריסטין הגיעה לאולפן כהרגלה. בניגוד לשגרה, היא אמרה שהפעם היא תפתח בקריאת מספר חדשות מעניינות, בתור הקדמה לתכנית. בדרך כלל, אל האולפן ישר הכניסו את האורחים ולא עשו שום הקדמות. היא התחילה להקריא חדשות – סיפור אחר סיפור, עד שהגיע לכתבה הרביעית, שסיפרה על ירי במסעדת בשרים מקומית. "למרבה הצער", האירוע הזה לא תועד במצלמה, כדי שהציבור יוכל לראות דם אמיתי. וזה מה שכריסטין אמרה.

ואז היא אמרה את מילותיה האחרונות:

"לרגל המדיניות של "ערוץ 40", שמציגה בפניכם את הדם והמעיים העדכניים ביותר בשידור ישיר בצבעים חיים, אתם תהיו הראשונים שייצפו בניסיון התאבדות בשידור חי".

ואז היא הוציאה את האקדח וירתה בעצמה מאחורי האוזן הימנית. בזמן שגופה נפל אל הרצפה, המתפעלת ז'אן ריד הצליחה לנתק את השידור. למרות שהיא לא האמינה מייד שצ'ובוק מתה. לכן צילומי מותה עדיין עלו לאוויר.

היא נלקחה לבית חולים ממוריאלי של סרסוטה - אותו בית חולים בו היא הופיעה לא מזמן עם מופע של תיאטרון בובות. ערוצים אחרים דיווחו בדחיפות, שהכתבת המובילה של "ערוץ 40" התאבדה בשידור חי.

רק אז, הבמאי של התוכנית - מייק סימונס, הסתכל בתסריט שהיה בידיה של כריסטין. בתסריט זה נכתבו 4 הכתבות, המשפט האחרון והתאבדות עצמה – מהפריים הראשון ועד האחרון. יתר על כן, לפי התסריט שלה – התכנית הייתה אמורה להימשך, ואת תפקידה של המגישה הייתה צריכה לקחת על עצמה המנהלת הטכנית.
כריסטין מתה כעבור 14 שעות בבית החולים. במקום התכנית שלה בטלוויזיה במשך כמה ימים הראו סדרות ישנות.

משפחתה של צ'ובוק אסרה על העתקה ופרסום של סרטון ההתאבדות שלה. וכעבור זמן מה, הסיפור הזה שימש כעלילה לסרט.