מאיפה באים העובדים הגרועים?

מאיפה באים העובדים הגרועים?

יש כלל אחד שקובע: בכל חברה, 20% מעובדים מבצעים 80% מהעבודה. משמעות הדבר היא ש- 80% הנותרים מקבלים כסף על כלום.

למה זה קורה? המדע אומר ש...

1. המוח שלנו לא בנוי לריבוי משימות.

האם אתם עכשיו בעבודה? נסו לספור את מספר החלונות הפתוחים בשולחן העבודה שלכם. תספרו גם כל לשונית הפתוחה בדפדפן בנפרד. הדואר האלקטרוני, מספר מסמכים להדפסה, סקייפ, פייסבוק... יתכן שמעת לעת אתם צריכים גם לקבל שיחות טלפון.

לעשות כמה דברים בבת אחת – זה הגורל הבלתי הנמנע של כמעט כל אדם בעולם המודרני, נכון? המדע חושב אחרת.

המדענים אומרים שעבור רובנו, ריבוי משימות זה משהו שהם לא יכולים לבצע פיזית. לכן, המוח צריך  לעבור במהירות רבה מנושא אחד למשנו. כמות העבודה בגלל זה מתחלקת למקטעים קטנים יותר, ונעשה קשה יותר להתרכז בכל משימה נפרדת ולהעניק לה מספיק תשומת לב על מנת להתמודד איתה בהצלחה.

המומחים באוניברסיטת סטנפורד מצאו, שככל שאנו מתאמנים בביצוע כמה משימות בו זמנית, כך יותר גרוע זה משפיע על עבודה שלנו.
באחד מהניסויים, החוקרים בקשו ממשתתפים להתמקד במלבנים אדומים על מסך המחשב, ולעקוב אחר השינויים במיקום שלהם. לאחר מכן, המסך התמלא בצורות גיאומטריות אחרות.

אותם האנשים שבחיים האמיתיים התרגלו לפתור כל בעיה בתורה - התמודדו עם המשימה הזו בקלות.
והאנשים שהיו רגילים לריבוי משימות – פשוט לא הצליחו להרשות לעצמם להתעלם מהמידע חסר החשיבות, דעתם הוסחה והם נכשלו במבחן.
כלומר, ככל שאתם מתרגלים לבצע כמה דברים בבת אחת – כך אתם משיגים תוצאות גרועות יותר.

2. לעתים קרובות, אנו מפרשים לא נכון את המידע שאנו מקבלים באמצעות דואר אלקטרוני והודעות.

אם אי פעם הייתה לכם אי הבנה הקשורה לפירוש לא נכון של מיילים, אז יכולים להיות רק שני הסברים לכך:
א. אף פעם לא השתמשתם בדואר אלקטרוני.
ב. אתם פשוט לא שמתם לב לכך כאשר זה קרה.

רובכם בטח יכולים להיזכר לפחות במקרה אחד, כאשר דואר אלקטרוני פורש בצורה ממש לא נכונה בגלל שההנהונים והקריצות שלכם אינם מוצגים בטקסט אותו אתם שולחים.

משתתפי הניסוי המדעי הוזמנו לכתוב הודעה שנראית להם מצחיקה. לאחר מכן, ביקשו מהקוראים של ההודעה הזו לדרג בסולם של 1 עד 10 את רמת "המצחיקות" של ההודעה אותה קיבלו. באותו הזמן שהשולחים היו מדרגים את ההודעה שלהם - 7.27 נקודות, המקבלים הציגו ציון ממוצע של 3.55.

אבל הבעיה האמיתית מתעוררת במקרים של אירוניה. במחקר אחר, רק 54 אחוזים מאנשים היו מסוגלים לתפוס את הטון האירוני של המכתב. אז לפני שאתם שולחים לעמיתכם מסר תוודעו שהוא מכיל מידע פשוט.

3. אנחנו לא יכולים להעריך את מידת המקצוענות שלנו.

אתם בטוחים שאתם יודעים הכול על עצמכם. הרי מי מכיר יותר טוב את כל הסודות שלכם, את החולשות, הכישרונות והפגמים? אתם מבלים עם עצמכם כל יום. ואם הבוס קורא לכם "לא מקצועי", התגובה הראשונה שלכם תהיה לתהות - מאיפה הוא קיבל רושם מוטעה שכזה עליכם.
לא משנה אם תגידו את זה או רק תחשבו, אך איזשהו חלק מכם יחשוב "לא הבינו אותי!".

אבל המדע אומר אחרת.
במהלך המשאל, אנשים התבקשו להעריך את כישוריהם בהשוואה לעמיתיהם וקיבלו תוצאה בלתי צפויה: כמעט אף אחד לא חשב שהוא פחות מוכשר מהאחרים.

סקר בקרב מרצים במכללה הראה, ש- 94 אחוזים מהם מעריכים את העבודה שלהם כמו "מעל הממוצע". לאחר מחקר אחר מצאו ש- 70 אחוז מהתלמידים דירגו את כישורי המנהיגות שלהם "מעל הממוצע". אבל כולם לא יכולים להיות מעל הממוצע - זה פשוט בלתי אפשרי מבחינה פיזית. כי במקרה זה, הממוצע יפסיק להיות כזה.

מגמה זו, שקיימת בכל התחומים המקצועיים, נגרמת על ידי דבר הנקרא "עליונות מדומה". איך אתם חושבים האדם מסוגל להיכשל פעם אחר פעם ועדיין לחשוב שהוא טוב ומקצועי יותר מאלו שמתחת לממוצע?
יש לכך הסבר, שהפסיכולוגים מכנים "אפקט דאנינג-קרוגר". הוא אומר ש: "אנשים שיש להם רמה נמוכה של הסמכה - מסיקים מסקנות שגויות ומקבלים החלטות רעות, אבל הם לא יכולים לזהות את הטעויות שלהם בגלל הרמה הנמוכה של ההסמכה".

זאת אומרת שאדם לא מקצועי לא יכול אפילו להעריך כראוי את רמת המקצועיות שלו, וחי באושר עם אמונה חזקה במקצועיותו - שהיא "מעל לממוצע".