קלוריה


הוויכוח החם הבא בעולם התזונה המודרני הוא, האם קלוריה שווה לקלוריה?אם נרחיב קצת את הוויכוח נקבל את השאלה, האם כל מה שמשנה הוא המאזן הקלורי(קלוריות נכנסות כנגד יוצאות)?
או שבעצם מה שמשנה הוא מקור הצריכה שלנו?

התשובה הפשוטה לשאלה הזו תהיה 'לא', תשובה מפורטת יותר נמצא בהמשך המאמר.
בדרך כלל לכל צד בוויכוח יהיה את הטיעונים וההסברים שלו, אפילו שניהם ישמעו הגיוניים והם יעזרו בהמון מידע כדי לתמוך בדעה שלהם.
לעתים קרובות, כמו שנראה בהמשך, נראה ששני הצדדים מתווכחים על נושאים קצת שונים.
בנקודת מבט על הנושא, נסקור שלוש מערכות נתונים, כאשר כל אחת תניב תוצאות שונות לשאלה הנשאלת.
בסופו של דבר, מכאן מגיע הבלבול הגדול, אנשים מנסים להשוות מידע ממחקרים שונים העוסקים בדברים שונים לגמרי, בעקבות כך אותם המחקרים גם מגיעים לתוצאות שונות.

מחקרים בהקשר של צריכת חלבון
רוב אותם האנשים שטוענים ש "קלוריה אינה שווה לקלוריה", ישתמשו במחקרים אשר סקרו צריכה רבה של חלבון בתפריט כנגד צריכה דלה.
אם נוציא כמה מקרים יוצאים מין הכלל, רוב האנשים שמתאמנים או עושים דיאטות יאכלו לפחות 1.5 גרם חלבון/ק"ג משקל, כמויות חלבון שכאלו בתפריט מניבות תוצאות טובות יותר מאשר צריכה דלה יותר של חלבון.
כמות החלבון שהזכרנו מתייחסת בעיקר למי שבמטרה להוריד במשקל ונמצא במשטר דיאטה, ישנם מספר מחקרים שתומכים בכמויות גדולות יותר כדי לתמוך בעלייה במסת השריר.

במצב של בקרה קלורית זהה (צריכה של אותו המספר הקלורי), הקבוצה אשר תצרוך מספיק חלבון בתפריט, תראה תוצאות טובות יותר בהקשר של שמירה על מסת השריר אם מדובר בגירעון קלורי או בהקשר של תמיכה בהעלאה במסת השריר אם מדובר במאזן קלורי חיובי.
באותו ההקשר, ישנם מחקרים שהראו ירידה זהה במשקל ל-2 הקבוצות, אלו שצרכו מספיק חלבון בתפריט ואלו שצרכו מעט – אם נסתכל עמוק נראה שהקבוצה שצרכה מספיק חלבון בתפריט איבדה מעט יותר שומן.
מחקרים אחרים הראו שאכילה מוגברת של חלבון בתפריט עזרה לבקרת הרעב (מה שאומר שקל יותר להוריד קלוריות בתפריט) מאשר פחמימות או שומנים.
כמו כן, ישנו מחקר שהראה יתרון מובהק בהקשר של תחזוק רמות גלוקוזה בדם לקבוצה שאכלה יותר חלבון בתפריט.
כתוצאה מכך אותם האנשים התחילו לומר שמקור הקלוריות כעת כן משנה!
באופן חשוד, כנראה שגם יש הקשר לדיאטות דלות בפחמימות כנגד עתירות בפחמימות לממצאים הנ"ל.
בגלל התלות בבשר, כמעט בלתי אפשרי לא לקבל מספיק חלבון בתזונה דלת פחמימות, אנשים בתזונה עתירת פחמימות בדרך כלל ישימו דגש יותר על צריכת פחמימות וירידו בצריכת החלבון.
בכנות, כל זאת לא מפתיע.
מי שקרא קצת מאמרים בפורטל והודעות בפורום, יודע שבתכנון נכון של דיאטה, תמיד נתחיל בחישוב החלבון כאחד הפקטורים החשובים בדיאטה ונקבל כמויות מספקות ממנו בתזונה היומית ועל כך בניגוד לדברים אחרים אין כמעט ויכוח כלל.
כתוצאה מכך, כל המחקרים האלו שנעשו דיי חסרי משמעות.
אנו נרצה לראות כמויות חלבון מספקות (יהיה בין 1.8-3.5 גרם/ק"ג משקל, תלוי בגורמים רבים) בכל דיאטה שנראה.
ויכוחים לגבי מחקרים אשר השוו כמויות חלבון לפי ההמלצות הלא מספקות של ה- RDA (Recommended Dietary Allowances – קצובה יומית מומלצת) לא ממש מעניינות ולא מוכיחות שום דבר, לפחות לא לי.
בהתחשב בכל זאת, השאלה מעט משתנה; אם נביא מספיק חלבון בתפריט מלכתחילה, האם זה משנה באילו מקורות משניים (פחמימות כנגד שומנים) נשתמש כדי להשלים את הצריכה הקלורית או שהכל פשוט פונקציה של קלוריות נכנסות כנגד קלוריות יוצאות (מאזן קלורי)?
כדי לענות על כל זאת נמשיך ונסקור עוד 2 מקורות מידע.

מחקרים תחת בקרה קלורית.
המקבץ הראשון של המחקרים אשר לצערנו מועט, בוחן את המשתתפים תחת בקרה קלורית קשיחה, מחקרים אלו הם בדרך כלל הטיעונים של אותם האנשים אשר אומרים ש'קלוריה שווה לקלוריה'.
אותם המחקרים בעצם בודדו את האנשים ושמו אותם בבתי חולים או במקום מבודד אחר ומדדו את צריכת המזון שלהם, היו גם כאלו שהכינו להם שקיות אוכל הביתה.
לעתים, ישנם מחקרים שמבוצעים בבתי חולים ומזינים את המשתתפים בצינורות מזון. כמו שאתם יכולים לדמיין אותם המחקרים נורא יקרים (במיוחד אם הם נעשים יותר ממספר ימים) ולכן הם נעשים לעיתים נדירות.
בנוסף ישנה השאלה האם המחקרים הללו ראליים לעולם האמיתי, אך זו כבר בעיה אחרת.
נוסיף ונציין שמחקרים אשר נחקרו לטווח נורא קצר (ארוחה אחת ביום או 1-2 ימים שלמים) וכתוצאה מכך אפשר לראות שינויים בין הממצאים המיוחסים אפילו לדיאטות שונות, אך אין לכך השפעה בעולם האמיתי כאשר אנו מדברים על צריכה קלורית על פני שבועות או חודשים.
בכל אופן, במחקרים הללו נראה שינוי מינימלי (אם בכלל) בהקשר של כמות הירידה במשקל או הרכב הגוף בפרט, כאשר נתבסס על חומרים מזינים שונים (פחמימה ושומן) בתזונה היומית שלנו.
מחקרים השוו בין דיאטה עתירה לדלה בפחמימות ואפילו סוגים של דיאטות דלות בפחמימות. עם סטייה קלה בלבד ( חצי קילו-קילו לכאן או לכאן), לא היה שינוי מהותי בירידה במשקל הכללי או בהרכב הגוף ואיבוד השומן (שוב, כל זאת בהתאם לצריכה מספקת של חלבון מלכתחילה).
את מרבית השינוי (90% ויותר) שכן התחולל במחקר אפשר לזקוף לטובת הצריכה הקלורית בדיאטה.
מרכיבים תזונתיים שונים (פחמימה כנגד שומן), מהווים שינוי קטן מאוד ולא משמעותי.
בנוסף נציין שמחקר אחרון תומך בכך, שהדיאטה צריכה לבוא במקביל לגנטיקה וזה יכול להיות פקטור מהותי במשוואה.
במאמר " רגישות לאינסולין ואיבוד שומן " בחנו מספר מחקרים המראים קשר בין צריכת הפחמימות והרגישות לאינסולין.
בכל מקרה, המידע הזה אינו תומך באף אחת מהדיאטות ואינו אומר שישנה דיאטה אידאלית. מה שכן נתמך במחקר הוא – שדיאטה כזו או אחרת יכולה להיות אידאלית או לא לאותו האינדיבידואל (תלוי בגנטיקה שלהם וכו').
בדרך כלל, מחקרים המשווים דיאטות דלות כנגד עתירות בפחמימות, מוצאים ירידה גדולה יותר במשקל הכללי בקבוצה הדלה בפחמימות, אפשר לייחס זאת לירידה גדולה יותר בנוזלים (פחמימות סופחות מים, כחלק מהמשקל הכללי יש לנו גם נוזלים בגוף).
מחקר אחד או שניים מצאו יתרון קל וכמעט לא משמעותי לקבוצה הדלה בפחמימות בהקשר של איבוד שומן, אך הדבר נדיר ויותר קשור לכמויות החלבון שצרכו 2 הקבוצות בדיאטה.
מבלי יוצא מן הכלל, הקבוצה ה 'דלה בפחמימות' אכלה יותר חלבון: הדבר מעלה תהייה האם התועלת הייתה בכך שהם אכלו מעט פחמימות או הרבה חלבון.
כמובן, שאתלטים ובאדיבילדרים לא יקבלו את המחקרים הללו בגלל שלא נעשו מחקרים על אנשים עם אחוז שומן נמוך והם צודקים.
יכול מאוד להיות שאתלט אשר מנסה להגיע לאחוז שומן חד סיפרתי ימצא שדיאטה כזו או אחרת תניב את מירב התוצאות, אך הדבר בקושי נחקר ואין על כך מידע ממשי.
באותו ההקשר התקבלו מספר פידבקים מאתלטים ובאדיבילדרים אשר השוו מספר של דיאטות והמסקנה שלהם בהקשר של איבוד במשקל ואיבוד בשומן בפרט (או שמירה על השריר) הייתה הפכפכה.
לפעמים נמצא מישהו שאיבד 1-1.5 ק"ג יותר שומן (וגם שמר על 1-1.5 ק"ג יותר מסת שריר) בסייקל של תזונה קטוגנית (דלת פחמימה) בהשוואה לדיאטה מאוזנת (שומן/פחמימה בצריכה מאוזנת).
מנגד אפשר לראות בדיוק את ההפך, איבוד שריר רב יותר ופחות איבוד שומן בדיאטה הקטוגנית בהשוואה לכזו שמבוססת על פחמימות.
הדבר יכול לנבוע מהבדלים בגנטיקה או משהו אחר אשר גרם להבדל (כגון בקרה קלורית).
משתנים רבים אשר אינם קשורים בדיאטה ואימונים יכולים להשפיע על איך וכמה משקל אנו נאבד מלכתחילה.
אני רוצה לציין מספר מחקרים אשר השוו בין מקורות שונים של פחמימה או שומן. ישנם מחקרים אשר בוחנים את ההשפעה של סוכרוז (סוכר השולחן [הלבן]) כנגד עמילן בהתאם לבקרה קלורית הדוקה.
רוב תוצאות המחקרים לא הראו הבדל כלל בהקשר של איבוד השומן או כל דבר אחר. כתוצאה מכך, כל עוד יש בקרה קלורית, מקור הפחמימות אותו נאכל יעשה הבדלים קלים בלבד (אם בכלל).
מחקרים דומים נעשו עם שומן, באותו האופן לא נראו הבדלים משמעותיים וכמובן התוצאה תהיה תקפה בהתאם לבקרה קלורית.
למרבה הצער, לא בוצעו מחקרים על אכילת יתר בבני אדם.
ישנם מחקרים שמשווים אכילה מוגברת של שומן כנגד פחמימות (בצורה של גלוקוז, סוכרוז או פרוקטוז) ובטווח הארוך העלייה בשומן הייתה דיי זהה.
המנגנון לעלייה בשומן שונה, אך כאשר אוכלים את אותו המספר הקלורי, עולים באותה כמות השומן.
נוסיף ונציין שהמחקרים הללו, לעתים נדירות אם בכלל, מכלילים אימון גופני או פעילות כלשהי, בעקבות זאת ישנו את הפוטנציאל לאותן הקלוריות העודפות "ללכת" למקומות אחרים פרט לאגירה בתאי השומן.
מחקרים אשר מתמקדים באכילת יתר של טריגליצרידים בשרשרת בינונית (MCTs) או שומן בנוסחה יחסית חדשה diglycerols, מראים תועלת בהקשר של אגירה של שומן, אך ההבדלים נורא קטנים.
בנוסף מתקבל על הדעת, שלאנשים מאוד שמנים, כאשר בעיות מטבוליות מתחילות בדרך כלל להתעורר אצלם עקב משקלם, יהיה שוני בין המרכיבים (שומן/פחמימה) השונים בדיאטה.
אפילו לאותם האנשים, מחקרים עם בקרה קלורית הדוקה מצאו הבדלים נורא קטנים עד כדי כלל לא, בין המרכיבים התזונתיים השונים בדיאטה בהקשר של ירידה במשקל או הרכב הגוף.
נזכיר ונציין שמחקרים אחרונים תומכים בהקשר של תזונה וגנטיקה ובהקשר של רגישות לאינסולין: אם ניתן לאינסולין ללוות את הדיאטה שלנו נראה אולי תוצאות שונות, אך תוצאות נראה בכל מקרה כי אין דיאטה שאינה עובדת.
נוסיף ונזכיר, שבמחקרים עם בקרה קלורית, המתמקדים במשקל המשתתפים, ישנו שוני בין הירידה במשקל או העלאה במשקל של המשתתפים.
מתברר, שהדבר נובע מאינדיבידואליות של המשתתפים בהקשר של מטבוליזם (חילוף חומרים) ואיך הגוף מסתגל לדיאטה עצמה.
ישנם אנשים שחילוף החומרים שלהם עולה למעלה (או למטה) יותר כאשר מגיעים למצב של אכילת יתר.
אין עדויות לכך שהרכב הדיאטה משפיע על על כך, הדבר נובע כנראה במקור מהגנטיקה והאפקט שיש לה על המטבוליזם.
לסיכום נקודה זו: מחקרים אשר מתבססים על כמויות מספקות של חלבון (או לפחות קרוב לכך), בתוספת של שומן ופחמימה באופן משתנה (דל/עתיר פחמימות או שומן)
עם בקרה קלורית הדוקה בדיאטה, הגיעו להבדלים מינימליים באפקט הכללי.
מנגד נראה כי בשטח אותו האפקט נראה הפכפך, כאשר יהיו אנשים שיתמודדו טוב יותר עם דיאטה מסוימת ואחרים לא, אך תוצאות אילו אינן עקביות ויכולות להיות מושפעות מבקרה קלורית.
לאנשים אשר נוטים להיות סופר חטובים עם אחוז שומן חד סיפרתי או כאלו שהם שמנים מאוד, בקרה קלורית תהיה יעילה הרבה יותר ממשחק של מרכיבים תזונתיים.

מחקרים ללא בקרה קלורית
כמו שכנראה כבר ניחשתם, אלו המחקרים של אותם האנשים שאומרים ש `קלוריה אינה שווה לקלוריה`.
בעיקרון ישנם 2 מחקרים עיקריים שהקבוצה הזו מסתמכת עליהם.
המחקר הראשון מסתכל על צריכה של מרכיבים שונים במספר דיאטות שונות.
במחקרים שכאלו המשתתפים מקבלים הנחיות כלליות (לדוגמה להוריד את צריכת השומן מתחת ל 30% מהצריכה הקלורית הכללית או להוריד את מספר הפחמימות ל-50 גרם/יום או פחות), מבצעים את אותן ההנחיות ובאים להיבדק.
מחקרים נוספים, עשו השוואה בין סוגים שונים של דיאטות (לדוגמה, השוואה בין דיאטות דלות בפחמימות לדיאטה של אירגון הלב האמריקאי [מבוססות פחמימות, מעט שומן וחלבון], כאשר מחקרים אלו יותר ראליים ומתאימים לעולם האמיתי.
בכלליות, באותם המחקרים נמצא שהמשתתפים קיבלו הנחיות כלליות בלבד וכך הם עשו בהתאם לאותם הכללים.
הבעיה במחקרים הללו שאותם המשתתפים ביקרו והביאו תדפיסים של מה הם אכלו באותו היום, ובאיזו כמות.
כמו שרובכם יכולים להבין, אי אפשר להסתמך רק על מה שהבן אדם אמר שהוא עשה בבית או במקום עבודתו, הכמויות לא היו מדייקות כי קשה לאנשים להעריך כמה הם אכלו וכמו שניתן להבין, המחקרים הללו לוקים בחסר בעקבות אופן המחקר עצמו. בואו נבחן את אותם המחקרים מעט יותר לעומק.
המחקרים אשר הביאו את ההמלצות התזונתיות עשו דבר חשוב, מכיוון שזה מעיד מאיפה, איך ולמה הדיאטה בעצם אמורה לעבוד.
לדוגמה, במחקרים אשר נאמר למשתתפים להוריד בכמות השומן מתחת ל 30% (או כל מספר אחר) מהסך הקלורי, כבר הייתה ירידה מסוימת בסך הקלורי הכללי באותו היום. בעקבות הורדת השומן בתפריט, המשתתפים צרכו פחות קלוריות באותו היום (לפחות בהתחלה).
בהתאם לכל זאת, הורדה בסך הקלורי היומי יביא בסופו של דבר להורדה במשקל (כמובן בהתאם שהמאזן הקלורי יהיה שלילי).
הורדה בצריכת השומן לא עשה "קסמים", לא זו הסיבה להורדה במשקל אלא הירידה בצריכה הקלורית היומית.
בכל מקרה, מחקרים ארוכי טווח עם אותן ההמלצות בצריכת השומן, הראו שהמשתתפים פיצו על הסך הקלורי ממקורות מזינים אחרים (פחמימות או/ו חלבון), לכן התוצאות בהורדה במשקל היו לטווח קצר בלבד.
מחקרים על דיאטות דלות בפחמימות הראו תוצאות דומות.
תגידו לאנשים להוריד (או להוריד לגמרי) את הפחמימות בתפריט היומי, ובאופן אוטומטי הם יאכלו פחות (בד"כ הרבה פחות) אפילו מבלי לחשוב על כך.
מה שקורה במחקרים הללו, שהמשתתפים משאירים את כמויות החלבון והשומן שלהם בצורה זהה למה שהם אכלו קודם.
כתוצאה מכך כאשר נסיר אב מזון שלם מהתפריט, הדבר יכול להתבטא בכ- 50% או אף יותר מהצריכה הקלורית היומית.
בסופו של דבר תהיה ירידה במשקל, אך הדבר אינו מתרחש בעקבות ההורדה בפחמימות אלא בעקבות כך שהסך הקלורי הרבה יותר קטן באותו היום.
ישנן כמובן עוד סיבות כגון: ירידה בתחושת הרעב (מה שלא כולם חווים) ורמות סוכר מאוזנות בדם מה שתורם בסופו של דבר להורדה הקלורית בתפריט, אך הורדה של אב מזון שלם מהתפריט תהיה הסיבה הראשית.
המון ספרי דיאטות שונים ומשונים מתבססים על עיקרון הורדת אב מזון שלם או מאכלים מהתפריט כדי להוריד במשקל, בדרך כלל יהיו אלו גם דברים עתירי קלוריות כגון: שומן, סוכרים או פחמימות פשוטות.
באותו הזמן אותם הספרים משתמשים בכל מיני הסברים על פיזיולוגיה בגוף האדם אשר אינה קיימת בפועל כדי להסביר את עקרונות הספר.
הדבר נורא פשוט, אם מזון X מכיל מספר רב של קלוריות בדיאטה שלנו וכעת נסיר אותו, אנו נאכל פחות קלוריות בתפריט ונאבד משקל.
זהו אינו קסם, פשוט הגבלה ובקרה קלורית.
כעת נסתכל על המקבץ השני של המחקרים באותו ההקשר.
המחקרים גם הם מתבססים על האפקט של דיאטות שונות בתנאים חופשיים (לא מעבדה או הסגר), ללא בקרה ממשית ואמון מוחלט במשתתפים.
אותם המחקרים מוצאים שדיאטות שונות מביאות תוצאות טובות יותר בשטח מבחינת הורדה במשקל ובשומן בפרט, אך אותה התוצאה בדרך כלל תהיה בגלל ההבדל בצריכה הקלורית.
לדוגמה, מחקר אשר עושה השוואה בין דיאטות דלות בשומן (אך ללא בקרה קלורית) לבין דיאטות עתירות שומן (גם כן, ללא בקרה קלורית) מצא שאלו שעשו את הדיאטה הדלה בשומן הורידו יותר משקל (ושומן).
כמו שניחשתם נכון, התוצאות שהתקבלו במחקר, במיוחד בגלל שלא הייתה בקרה קלורית, היו בגלל שהקבוצה הראשונה אכלה פחות קלוריות.
אותה התוצאה התקבלה במחקרים דומים נוספים.
באותו ההקשר היו מחקרים אחרים שהראו תוצאות שונות דרסטית, ירידה גדולה יותר במשקל/שומן אצל הקבוצה שאכלה מספר רב יותר של קלוריות בתפריט שלה מהקבוצה השנייה בסוג של דיאטה שניתן מראש.
אותם המחקרים כמו שנזכיר שוב, נעשו על גבי דוחות עצמיים של המשתתפים ולא ראו או ביקרו מה הם אכלו באמת באותם הימים.
נוסיף ונזכיר, שלעתים קרובות, התוצאות בהורדה במשקל אצל המשתתפים משתנה מאוד מקצה לקצה, וכל זאת בעקבות הדוחות העצמיים של המשתתפים בהתאם לצריכה הקלורית. בהתאם לזאת, סוגים שונים של דיאטות יורידו (או יגבירו) צריכה של מזון מסוים ולעתים לא. דבר נוסף שיכול לשחק תפקיד רב הוא העדפות מזון אצל אינדיבידואלים, מה שיכול להשפיע כמו כל דבר אחר.

ההסבר מאחורי חילוקי הדעות
כעת יש לנו הבנה בסיסית וקצת אור לגבי אותה המחלוקת של 'האם קלוריה שווה לקלוריה'.
הבעיה מלכתחילה היא, שאנשים רבים מפנים למקורות מידע שונים שלפעמים אינם ראליסטים או קשורים לנושא בויכוח שלהם.
כמו שהזכרנו בחלק הראשון – ללא ספק, מחקרים אשר בחנו צריכת חלבון שונה כמעט תמיד מצאו תוצאות טובות יותר לקבוצות שצרכו כמויות גבוהות (יחסית) של חלבון. כמו שראינו ונראה בהמשך המאמר, כל הדיאטות אשר נעשו ללא כמויות מספקות של חלבון אינן משקפות שום דבר ולא ניתן להסתמך עליהם.
כל מה שנרשם או נרשום אי פעם, תמיד יהיה מבוסס על מחקרים המתבססים ומספקים כמויות חלבון מספקות למשתתפים ומה שמשתנה הם כמויות השומן והפחמימות בתפריט ולשם כך יש שני מקבצים של מחקרים.
מצד אחד, יש את המחקרים אשר הקפידו על הצריכה הקלורית וביקרו את המשתתפים שלהם בצורה הדוקה.
באותם המחקרים שוני בין הרכב הגוף או הירידה במשקל היו קטנים והפכפכים.
מספר אנשים דיווחו על תוצאות טובות יותר בדיאטה כזו או אחרת אך הדבר אינו היה עקבי ואין להסתמך על כך.
מצד שני, יש את המחקרים אשר מתבססים על צריכה קלורית "ספונטנית" בדיאטות שונות. המחקרים בוחנים דיאטה אחת, כגון: דיאטה דלה בשומן או דלה בפחמימות. אותם המחקרים מוצאים שצריכה אקראית של מזון במהלך היום מורידה או מעלה תלות במרכיבי מזון אחרים בתפריט.
לדוגמה, כאשר צריכת השומן מוגבלת מתחת לרף מסוים, הסך הקלורי יורד גם כן. אותו הדבר קורה כאשר נגביל את צריכת הפחמימות בתפריט.
דיאטות אשר עשירות גם בשומן (40% מהסך הקלורי הכללי) מראות צריכה אקראית ולא מסודרת של מזון, כך שתוביל בסופו של דבר לאכילה מוגברת.
ישנו גם מקבץ של מחקרים הבוחנים סוגים שונים של דיאטות ועדיפות של אחת על פני השנייה.
באותם המחקרים שיטת המחקר היא דיווח עצמי על ידי המשתתפים, כך שבסוף כל יום מוגש דוח צריכה קלורית.
אותם המחקרים מראים שוני מובהק בהקשר של ירידה במשקל ובשומן בפרט.
הסיבה לאותם ההפרשים תהיה בגלל שדיאטה כזו או אחרת תוריד יותר קלוריות למשתתפים מאשר דיאטה מסוג אחר הניתנת לקבוצת מחקר שונה, כתוצאה מכך תרד גם יותר במשקל.

האם קלוריה שווה לקלוריה?


לאחר כל זאת, האם קלוריה שווה לקלוריה?
כן ולא.
בהתאם למחקרים שבוצעו המסקנות להלן.

1. כמויות חלבון מספקות בתזונה היומית תמיד יהיו אידאליות ויביאו לתוצאות טובות יותר מאשר כמויות נמוכות ולא משנה באיזו גישה תפעלו או אילו שיטות תנסו.
מאחר וכל הסקירות על המחקרים במאמר בוצעו עם כמויות מספקות של חלבון זו אינה הבעיה.

2. נניח שהצריכה הקלורית מבוקרת (וכמויות החלבון מספקות), התעסקות בכמויות השומן והפחמימות נראית כמיותרת ואינה יעילה.
אותן הדיאטות שנבחנו (דל/עשיר בפחמימה ו/או כנגד דל/עשיר בשומן) לא הראו תוצאות ממשיות וגם אם כן נורא מינוריות ולא בעלות משמעות.

3. יכולים להיות יוצאי דופן (אנשים אשר רוצים לרדת לאחוז שומן חד סיפרתי או אנשים שמנים מאוד), אך הדבר אינו תקף לכלל האוכלוסייה.

בכלליות, אם נתן כמויות מספקות של חלבון בתפריט, נראה שלכל שאר הפרמטרים אין ממש מקום במשוואה בתכנון נכון של דיאטה.
מנקודת מבט של משקל או אחוז שומן, תפריט עשיר בפחמימות אמור להיות טוב ויעיל בדיוק כמו תפריט דל בפחמימות, נכון?
ובכן, לא.
ישנה הנחה מאוד גדולה היוצאת מסעיף מספר 2 הנ"ל ; רק כאשר נבקר את הקלוריות שלנו בצורה הדוקה ויהיה לנו תפריט מסודר אחד לאחד למה שנרשם בדף, אך בעולם האמיתי הדבר אינו קורה בפועל.
בואו נשים את הדברים בנקודת מבט מעט שונה, לפי מה שרשמנו בכל המאמר המסקנה אומרת שאפשר להוריד משקל/שומן בהתאם לבקרה קלורית וצריכה מספקת של חלבון גם אם נאכל ג'אנק פוד.
הדבר היחיד שתהיה איתו בעיה לאנשים, הוא הרעב.
חלק מהאנשים לא יצליחו להתמודד עם הרעב ובסופו של דבר כנראה שהם יסיימו את היום באכילה של יותר קלוריות ממה שהם תכננו, לעתים אף מבלי להרגיש בכך. בעקבות זאת, מאכילה מוגברת של קלוריות, או שהם יאבדו פחות משקל/שומן או אפילו יעלו בו.
גם אם הדיאטה שלכם מושלמת, אם לא תהיה בקרה קלורית ותסיימו את היום שלכם באכילה יותר ממה שתכננתם – לא תקבלו תוצאות.
משמעות הדבר: לעתים קרובות נראה אנשים הטוענים שיותר קל לאכול 300 קלוריות ממזון X מאשר ממזון Y ועל סמך זאת 'קלוריה אינה שווה לקלוריה'.
בכלליות הם צודקים אבל זה סוטה מהנושא המרכזי והם אינם לוקחים למשוואה את הקלוריות הנצרכות לאחר מכן כפרמטר.
כתוצאה מכך חילקנו במאמר מקבץ של מחקרים אשר דגלו בבקרה קלורית (בין היתר הדוקה מאוד, יותר מחקרים של תנאי מעבדה) ומקבץ שני של מחקרים אשר אינו דגלו בכך והסתמכו על דוחות של אנשים (יותר מתאים לעולם האמיתי).
הרבה יותר קל לצרוך קלוריות עודפות משוקולד או סוכריות מאשר מירקות, כמו שקל יותר לאכול 3000 קלוריות מחמאה מאשר מסלרי (אף בן אנוש אינו יכול לאכול 3000 קלוריות מסלרי).
לכן הדבר מאוד משנה תחת חוסר בקרה קלורית ובכך שאנשים יכולים לאכול מה שהם רוצים.
למעשה, רוב הדיאטות מתבססות על עובדה פשוטה אחת: תגרום לאנשים לאכול פחות ממאכלים שקל מאוד לאכול מהם (עתירי קלוריות) ו/או תכריח אותם לאכול מאכלים שקשה לאכול מהם וכתוצאה מכך אותם האנשים ירדו במשקל בגלל שהם אוטומטית מורידים מהצריכה הקלורית היומית.
כל זאת מתרחש בתנאי שאין בקרה קלורית.
כאשר קלוריות כן מבוקרות ויש בקרה קלורית, המקור הקלורי (שומן/פחמימה או אפילו סוגים שונים שלהם) משנה מעט מאוד את המשוואה אם בכלל.
שוב פעם, כאשר יש בקרה קלורית הדוקה, מקור הקלוריות אינו משנה במובנים של הרכב גוף או הורדה במשקל.
כמו כן, כל עוד יש כמויות מספקות של חלבון בתפריט, התעסקות ביחס שבין פחמימות לשומנים גם כן אינו משנה הרבה.
קלוריות נכנסות כנגד קלוריות יוצאות, פשוט כמשמעו – יהיה יותר קל לבקר על הקלוריות הנכנסות (אכילת מזונות) או הקלוריות היוצאות (פעילות גופנית).
כמו כן, מקור הקלוריות יכול להוות גורמים נוספים על הפיזיולוגיה של הגוף ועל אספקטים בריאותיים, רמות אנרגיה, בקרת רעב ועוד.
מצד אחד, בדיאטה עם בקרה קלורית נאכל עוגות וסוכריות יחד עם חמאה ואבקת חלבון ונוריד במשקל וזה יעבוד לנו מעולה, מצד שני מבחינה בריאותית הדבר אינו יהיה בריא לעומת דיאטה המתבססת על פחמימות עם אינדקס גליקמי (מדד המלמד עד כמה אכילתו של מזון מסוים משפיע על עליית רמת הסוכר בשעתיים או שלוש אחרי הארוחה) נמוך, שמנים חיוניים ומקור חלבון רזה.
בעיות כמו בקרת רעב, דבקות במטרה לטווח הארוך, אינדיבידואליות, ביצועים אתלטים ועוד קריטריונים נוספים אשר מצביעים למה בחירה במזון כזה תהיה אידאלית יותר מהאחר.
כאשר קלוריה יכולה להיות שווה לקלוריה בהתאם לתנאים מסוימים (בקרה קלורית), הדבר הרבה יותר מסובך וקשה בעולם האמיתי, כאשר אנשים נדרשים להתמודד עם התפריט שלהם.



( לא ידוע מקור הכתבה - נשמח לדעת )


3.827 ₪ 4.0822 ₪