שלושה שמות לחודש זה:'ראש חודשים'-'החודש הראשון', 'חודש האביב' ו-'ניסן'

ניסן

מתוך ספר התודעה לאליהו כי טוב

שלושה שמות לחודש זה:'ראש חודשים'-'החודש הראשון', 'חודש האביב' ו-'ניסן'.

החודש הראשון – כי הוא נמנה תמיד ראשון לכל חודשי השנה, וכן הוא נקרא  חודש האביב מפני שבו הצמח וכל חי פורח ומתחדש ובו ניתנים חיים ועושר בעולם; ואילו 'ניסן' הוא השם הבבלי שהעלו ישראל עימם מבבל, ואף הוא על שם האביב נקרא, כי 'ניסן' משרש ניצן, על שם הניצנים נראו בארץ (שיר השירים ב). והחכמים האחרונים מצאו רמז של נוטריקון בשם אביב, ואמרו: אביב- אב י"ב, כלומר, הראש לכל שנים-עשר החודשים.

מזלו של החודש – טלה, על שם ה'שה לבית אבות' שצותה התורה לישראל להביא לקרבן פסח. לפי שהטלה סימן עשירות הוא, ובלשון הקודש נקרא גם 'עשתרו' על שם שמעשירות את בעליהן, ובחודש זה מקור הברכה והחיים לכל השנה. המצרים עשו אלוהות מן הטלה שפרה ורבה בחודש זה ביותר, ומשתחוים ועובדים לו, ואילו ישראל נצטוו לקחת אותה עבודה-זרה של המצרים אדוניהם, השה, ולשחטו בחודש זה, בעצם תוקפו, ולהביאו קרבן לה' בלבד. כי אין עושר ואין חוסן אלא זה שניתן מה' לבדו ולא מזולתו.

חודש ניסן – חודש שכולו גאולה
אין קורין גאולה אלא ליציאה מאפילה לאורה. זה שלא ידע טעם שעבוד מעולם, אינו טועם טעם של גאולה, ועיקרה של גאולה – החרות הבאה מתוך השעבוד גופו; אלמלא היו ישראל משועבדים, לא זכו להיות בני חורין לעולם; וכשנשתעבדו – השעבוד עצמו הוליד את הגאולה, ומתוך החשיכה בקעה האורה ולא ממקום אחר. וכן הגאולה העתידה תהיה בוקעת ויוצאת מתוך החשיכה, בשעה שכל לב יחרד לאמר, אפסה כל תקוה – והנה כבוד ה' עלייך זרח. אימתי? בחודש ניסן, שקבעו ה' לגאולה לכל הדורות וכל אפילה וצרה שנראית לישראל בחודש זה, חזקה ובידוע שאינה אלא ראשית הגאולה.