חִידָה מִקְרָאִית

חִידָה מִקְרָאִית: מִיהוּ "הָאָדָם הַבּוֹכֶה"/ מאת משׁה שׁפריר
(הפותרים מתבקשים לשלוח את תשובתם למִבזקון –חידות, ולמחבר בדוא"ל שלמטה)
מַעֲשֶׂה בְּאָדָם - אִישׁ בֶּן-חַיִל
שֶׁהָיוּ לוֹ עִזִּים וְגַם אַיִל,
- עַד מִמֶּנּוּ לֻקְּחָה
שָׁם אִשְׁתּוֹ הַנְּסִיכָה
וְרָמְסוּ אֶת כְּבוֹדוֹ כְּמוֹ בְּדַיִשׁ.

הוּא בָּכָה וְהָלַךְ אַחֲרֶיהָ,
אֲבָל הִיא לֹא הֵשִׁיבָה פָּנֶיהָ,
אָז צִוּוּהוּ לֵאמוֹר:
"לֵךְ הַבַּיְתָה 'גִּבּוֹר'!",
והוא שָׁב כֹּה מֻשְׁפָּל וְיָגֵעַ.

זוֹ חִידָה עַל אָדָם בֶּן-חַיִל,
שֶׁהָיָה אִישׁ נִכְבָּד, בַּעַל-בַּיִת,
- עַד נָשָׂא בִּפְקוּדָה
נְּסִיכָה לְאִשָׁה
וְהָיְתָה מְנָת חֶלְקוֹ – קוֹץ וָשַׁיִת.

צֵא וּלְמַד מִסּוֹפוֹ שֶׁל הַגֶּבֶר,
שֶׁהֻשְׁפַּל עַד עָפָר, עַד פִּי-קֶבֶר:
לְעוֹלָם אַל תּשָׂא
נְסִיכָה לְאִשָׁה,
אֶלָּא בְּרַח מִנְּסִיכוֹת כְּמוֹ מִדֶּבֶר.