אֵיזֶהוּ מְכֻבָּד? הַמְּכַבֵּד אֶת כּוּ -לָם !!!
אֵינִי יוֹדֵעַ מִי כָּתַב אֶת הַשִּׁיר, אַךְ לִבִּי הוֹרַנִי לְנַקְּדוֹ וּמְעַט לְשַׁפְּצוֹ.
כְּשֶׁתָּבוֹאוּ לְבַקֵּר אֵצֶל הַבֵּן אוֹ אֵצֶל הַבַּת,
אַל תִּשְׁכְּחוּ לְהָבִיא מַשֶּׁהוּ - אֲפִילוּ מְעַט.
הִמָּנְעוּ מֵהַבָּעַת דֵּעוֹת, אַל תַּרְבּוּ בְּמִלִּים,
רַק הָבִיאוּ מַתָּנוֹת, הִפָּרְדוּ מִכַּמָּה שְׁקָלִים.
הֵם אוֹהֲבִים לִרְאוֹת אֶתְכֶם עִם תַּבְשִׁילִים .
הֱיוּ חֲכָמִים בִּלְבַבְכֶם, אַל תִּתְעָרְבוּ בָּעִנְיָנִים,
כִּי הַיְּלָדִים שֶׁגָּדְלוּ, אֶת הַכּל כְּבָר מְבִינִים.
כָּל אֵם יְהוּדִיָּה יוֹדַעַת וְאוֹמֶרֶת גַּם לָאָב:
"אִם הַדִּבּוּר שָׁוֶה כֶּסֶף - הַשְּׁתִיקָה זָהָב".
זֶה לא צְחוֹק, הַחָכְמָה הִיא לִשְׁתּוק .
כְּשֶׁתָּבוֹאוּ לְבַקֵּר אֵצֶל הַבֵּן אוֹ אֵצֶל הַבַּת,
אַל תְּצַפּוּ לְקַבֵּל כְּלוּם , אוּלַי תִּזְכּוּ בְּמַבָּט .
אַל תִּשְׁכְּחוּ לְהָבִיא מַשֶּׁהוּ - אֲפִילוּ מְעַט.
הִמָּנְעוּ מֵהַבָּעַת דֵּעוֹת, אַל תַּרְבּוּ בְּמִלִּים,
רַק הָבִיאוּ מַתָּנוֹת, הִפָּרְדוּ מִכַּמָּה שְׁקָלִים.
הֵם אוֹהֲבִים לִרְאוֹת אֶתְכֶם עִם תַּבְשִׁילִים.
יְקָרִים וִיקָרוֹת,זוֹ עֵצָה, זוֹ אֵינָהּ מִצְוָה,
כָּךְ אוּלַי נִזְכֶּה לְקַבֵּל מְעַט הַעֲרָכָה וְאַהֲבָה.
צָרִיךְ בְּכָל גִּיל לָדַעַת לְדַבֵּר אִתָּם מִלָּה,
לֹא לָקַחַת פְּרוּטָה, אַךְ לָתֵת לְלא הַגְבָּלָה.
אַל תִּדְרְשׁוּ טוֹבוֹת, אַל תְּבַקְּשׁוּ הֲנָאוֹת,
לא בָּאתֶם לְהַשְׁמִיעַ וְגַם לא כְּדֵי לִרְאוֹת!
חִשְׁבוּ הֵיטֵב עַל כָּל מִלָּה וְעַל כָּל אוֹת.
בֵּן אוֹ בַּת יְקָרִים, חִשְׁבוּ עַל הַהוֹרִים.
אַתֶּם דָּנִים בֵּינְךָ לְבֵינָהּ:
"מַה נִקְנָה לְאִמָּא מַתָּנָה ?"
בְּגִילָהּ זוֹ שְׁאֵלָה טוֹבָה,
הַתְּשׁוּבָה - לְהַחְזִיר לָהּ אַהֲבָה.
לָתֵת לָהּ מִזְּמַנְּכֶם, תִּתְפַּנּוּ אֵלֶיהָ לִפְעָמִים,
זֶה מַה שֶּׁנָּחוּץ לָהּ מִכָּל הַדְּבָרִים.
לְבִקּוּרְכֶם בְּכִלְיוֹן עֵינַיִם הִיא מְצַפָּה,
גַּם אִם זֶה לְשָׁעָה קַלָּה, כָּל שָׁעָה הִיא יָפָה.
הַקְדִּישׁוּ מְעַט מִזְּמַנְּכֶם לְהַקְשִׁיב וּלְשׂוֹחֵחַ,
הִיא מַרְגִּישָׁה נְעוּלָה, אֶצְלְכֶם - הַמַּפְתֵּחַ.
עַל בְּעָיָה שֶׁאוּלַי קַיֶּמֶת כְּדַאי לִשְׁאול,
בִּתְשׁוּבָתָהּ לְעִתִּים מָצוּי הַמַּפְתֵּחַ לַכּל.
סַפְּרוּ לָהּ עַל בִּלּוּיִים וְעַל עֲבוֹדָה,
בְּעֵינֶיהָ זֶה כְּמוֹ סִפּוּר אוֹ אַגָּדָה.
כָּל אֵלֶּה אוֹתָהּ מְאוֹד מְעַנְיְנִים,
כִּי הַקִּירוֹת מַקְשִׁיבִים - אַךְ אֵינָם עוֹנִים.
הַצִּפִּיָּה שֶׁלָּהּ לְשִׂיחַת טֶלֶפוֹן גְּדוֹלָה מְאד,
וְאִם בְּהִזְדַּמְּנוּת תִּשְׁאַל גַּם לִשְׁלוֹמָהּ,
וְהִיא תַּרְחִיב בִּתְשׁוּבָתָהּ וּתְסַפֵּר עוֹד וְעוֹד,
הַאֲזֵן לָהּ בְּסַבְלָנוּת וְגַם בַּהֲבָנָה.
וְאִם יְשַׂחֵק מַזַּלְכֶם, וְהַשַּׁלְוָה תִּשְׂרור בְּבֵיתְכֶם,
הַיְּלָדִים יַעֲשׂוּ לָכֶם טוֹבָה, הֵם יָבוֹאוּ אֲלֵיכֶם.
כֻּלָּם יָבוֹאוּ אֶל אִמָּא לְמַאֲכָלֶיהָ הַמְּהֻלָּלִים ,
כִּי אֶת הָאוֹכֵל שֶׁל אִמָּא כֻּלָּם זוֹלְלִים,
וּבְקוֹל מוֹדִים לָהּ עַל רְחִיצַת הַכֵּלִים.
כְּדַאי לָתֵת לָהּ גַּם מַחְמָאָה,
עַל כּוֹבַע אוֹ עַל חֻלְצָה חֲדָשָׁה,
לָצֵאת אִתָּהּ לְטִיּוּל קָטָן
אוֹ סְתָם לְבַלּוֹת אִתָּהּ מְעַט זְמַן.
לֵהָנוֹת מֵהַנּוֹף בְּיַחַד אִתָּהּ,
זֶה הַכּל מַתָּנָה בִּשְׁבִילָהּ.
כִּדאי לַּחְשׁוב גַּם עַל זֶה,
כַּמָּה זְמַן בְּיַחַד עוֹד יִהְיֶה?
תְּשׂוּמַת לֵב קְטַנְטַנָּה, גּוֹרֶמֶת לָהּ נַחַת,
אָז לָמָּה אֶת זֶה מִמֶּנָּה לָקַחַת?!
לַחְשׁוב עַל כָּל זֶה בִּרְצִינוּת - זֶה כְּדַאי,
תְּנוּ לָהּ מִזְּמַנְּכֶם, כָּל זְמַן שֶׁזֶּה לא מְאֻחָר מִדַּי !!!