החוש השישי בילדה
החוש השישי בילדה קטנה
אב משכיב את בתו הקטנה. הוא מקשיב לתפילתה. היא מסיימת במילים:
"אלוהים ברך את אמא, אלוהים ברך את אבא, אלוהים ברך את סבתא, שלום לך סבא" ...
משתומם הוא שואל אותה למה אמרה "שלום לך סבא"?
"זה מה שיצא לי אבא..." ענתה הקטנה.
למחרת נפטר הסבא.
לאחר כמה חודשים... האב משכיב את בתו הקטנה. הוא מקשיב לתפילתה. היא מסיימת במילים:
"אלוהים ברך את אמא, אלוהים ברך את אבא, שלום לך סבתא"...
משתומם הוא שואל אותה למה אמרה "שלום לך סבתא" ?
"זה מה שיצא לי אבא..." אמרה הילדה.
למחרת נפטרה הסבתא האב משתומם "אולי יש לה קשרים עם העולם האחר ..." הוא מהרהר....
לאחר כמה חודשים האב משכיב שוב את בתו הקטנה. הוא מקשיב לתפילתה. היא מסיימת במילים:
"אלוהים ברך את אמא, שלום לך אבא"...
אופססססס ..... עליו להיזהר ולהשמר מחר ......
היום עובר לאט, במתח, נועץ מבטים בשעונו, לעיתים מזומנות ..
"אם רק תעבור שעת חצות - ידע שהפעם לא הייתה נבואה בדברי הילדה" הרהר לעצמו.
אפילו לא ירד לקפיטריה בשעת ההפסקה, נשאר במשרד, עשה עבודות שתמיד דחה.
בסיום יום העבודה נשאר במשרד, הוא לא ייתן לשטן סיבות לפגוע בו... כל רעש חריג הקפיץ אותו.....
כל צלצול בטלפון, העלה את לחץ הדם שלו, מעלה מעלה...
לקראת חצות, עיניו לא משו ממחוגי השעון. המתח עלה, זעה כיסתה את מצחו,
והנה , צלצל שעון המשרד את שנים עשר צילצולי חצות...
זהו, הוא הרהר, עברתי את זה, הקללה לא עבדה עלי...
מיהר להגיע לביתו.
"אל תשאלי איזה יום קשה עבר עלי היום - אמר לאשתו"
"מה קשה ?", ענתה לו, "אתה לא יודע מה עבר עלי היום... מוישל'ה השכן מת בחדר המדרגות...."
לצערי הרב... מכירה אני את הצד הזה של החיים – ללא רצוני... מילדותי ועד היום... מגיעים אלי מסרים שאת רובם לא הייתי רוצה לדעת...
מקור הכתבה: אילי חן