האושר

משל על ה"אושר"

צעיר מתוסכל נכנס לחדרי. הוא בחר להשמיע את תסכוליו בקול רם: "לא הולך לי, שום דבר לא הולך, נמאס לי לסבול, אני רוצה להיות מאושר!"

הסתכלתי עליו ברחמים: "סובל? בחור בגילך? מה כל כך רע לך?!"

הוא נסוג: "לאמיתו של דבר, איני סובל ממש, אבל לא טוב לי. הכול מונוטוני, משעמם. אוכל, עבודה, שינה, אוכל, עבודה, שינה. קצת בילויים פה ושם, אבל משעמם - פחד... נמאס לי, אני רוצה להיות מאושר! אני מחפש קצת אושר בחיים!"

כאילו לפי הזמנה קיבלתי דף פרסום למגזין עסקים חדש. כותרת הדף הייתה: "אושר". בשורות שמתחת נרשמו כאבי הבטן של העורך. נתתי לו, "קח ותקרא. מישהו חשב עליך".

הוא קרא:

"ארזתי מזוודה וטסתי לסנטוריני - אי מקסים ויפיפה בדרום יוון. האי היה מהמם - הר געש עתיק שהתמלא במי הים והפך להיות סדרה של איים שמקיפים מים כחולים. הכחול הכי יפה שראיתי עד כה. הייתי בטוח שמצאתי את האושר.

לאחר שלושה ימים התחלתי לתהות. אולי זה לא זה. ארזתי את המזוודה ועליתי על אוניה ענקית. האוניה לקחה אותי לאי יווני אחר - מיקנוס. מקום מדהים, מלא חיים ומסיבות. חופים מהממים וים כחול. כעת אני יכול להרגע. זה האושר. אמרתי לעצמי.

לאחר שלושה ימים לא הייתי כל כך בטוח, ארזתי ולקחתי מטוס לרודוס. העיר הכי מקסימה שהייתי בה. מלאה מבנים עתיקים, ספוגה בהיסטוריה של העולם העתיק. ספינות עתיקות וים כחול יותר יפה ממיקנוס. זהו זה, מצאתי.

לאחר שלושה ימים היו לי קצת ספקות. ארזתי את המזוודה, שכרתי אופנוע ונסעתי לקצה השני של האי. שם גיליתי עיירה מדהימה בשם לינדוס. חלום. מצודה מהאגדות על קצה צוק, חוף כמו באגדות במורד העיירה. כחול יותר יפה מכל הכחול שראיתי עד כה. זה חייב להיות זה! אמרתי לעצמי, הפעם בביטחון מלא.

לאחר שלושה ימים ארזתי את המזוודות וטסתי לנורבגיה. מצוקים מושלגים, בתי-צעצוע, פיורדים מהממים, אגמים כחולים, יפים יותר מהכחול היווני. הייתי מאושר.

לאחר שלושה ימים לא הייתי בטוח. עברתי לשוודיה - יערות ירוקים, נחלים ובהם מים כחולים, יפים יותר מהכחול של נורבגיה. הייתי מאושר.

לאחר שלושה ימים לא הייתי בטוח. ירדתי לדנמרק. ערים יפיפיות, שמים כחולים, יפים יותר מהמים של שוודיה. הייתי מאושר.

שלושה ימים לאחר מכן, מצאתי את עצמי לא כל כך בטוח, בדרכי לפריז. הנוף של עמק הלואר היה מהמם! טירות בנות מאות שנים, גנים מטופחים ופרחים כמו בגלויות. מים כחולים יפים יותר מהרווירה הצרפתית! הייתי מאושר, אבל כבר הייתי בדרכי לפריז...

בפריז הייתי מאושר! עליתי על מגדל אייפל והשקפתי על כל העיר. שטתי בנהר הסיין והבטתי בחלונות הזכוכית המהממים של טירת נוטרדם. הכחול שם היה הכחול היפה ביותר בעולם!

באנטוורפן שבבלגיה ראיתי יהלום כחול ענקי...

בניו יורק, האמפייר סטייט בילדינג היה מואר באור כחול יפיפה..."

הוא השליך את הדף ארצה ואמר: "כנראה, אני לא על הגל הנכון".

--------------------------------------------------------------------------------

האושר האמיתי מחכה לכל אחד בעולמו הפנימי - בעבודה היום יומית, בהתגברות על חולשות, בהתמודדות מול קשיים, בשבירה של תכונות רעות, בעקירה של מידות, בזיכוך הלב.