דודו

הערב יורד עלי אופק בוער,
רוחות בצמרת הרטיטו,
ואנו סביב לטלוויזיה נספר
על איש הטופז ושמו דודו


איתנו הלך במסע המפרך,
איתנו סייר הוא בגבול,
בקומזיץ היה מזמר ועוד איך,
איתנו סחב מן הלול...

הגישו פינג'אן והגידו:
היש עוד טופזניק כמו דודו?

היתה לו בלורית מקורזלת שיער
היתה לו בת צחוק בעיניים,
ועת הקיפוהו בנות עד צוואר -
צחק הוא עד לב השמיים.

אך ליל מעצר מן הלב לא יחלוף -
עת שוטרים בחושך הגיעו
הוא תיק נשא בידו כמו בלוף,
ליטף את לחי עצמו ושתק.

חשבו אז החבר'ה: אבוד הוא,
לאן התגלגלת יא דודו?
רעי, נא אמרו והגידו:
העוד מחייך הוא שם, דודו?...