ניסוי ראשון

1. בידך האחת אתה אוחז מחבת ובה מים רותחים, בידך השניה צפרדע.

2. שחרר את הצפרדע לתוך המחבת.

3. מה היא עושה?

ברגע שרגליה חשות במים הרותחים היא קופצת את קפיצת חייה ויוצאת מהסכנה.

ניסוי שני

1. בידך האחת אתה אוחז מחבת ובה מים פושרים, בידך השניה צפרדע.

2. שחרר את הצפרדע לתוך המחבת.

3. מה היא עושה?

ברגע שרגליה חשות במים הפושרים היא נשארת במים ומשתכשכת להנאתה.

אבל

4. מתחת למחבת דולק נר, ומחמם את המים לאט ובהתמדה.

5. המים בטמפרטורה של 35 מעלות - מה עושה הצפרדע?

משתכשכת.

6. המים בטמפרטורה של 45 מעלות - מה עושה הצפרדע?

לא נעים לה אבל היא עדיין משתכשכת.

7. המים בטמפרטורה של 55 מעלות - מה עושה הצפרדע?

היא בקושי נושמת וקשה לה לזוז אבל היא עדיין במים.

8. המים בטמפרטורה של 65 מעלות - מה עושה הצפרדע?

מתבשלת במים ללא רוח חיים.

אז למה היא לא קופצת?

היא לא קופצת כי:

· היא לא מרגישה שהיא בסכנה.

· המציאות אמנם השתנתה והיא הרגישה משהו אך לא הבינה.

· כשהמצב היה חמור וקיצוני היא כבר היתה במצב של חוסר אונים.




כולנו דומים לצפרדעים.

הטבע יצר אותנו מוכנים לזהות סכנה מיידית ובעלת עוצמה ואז אנחנו מוכנים להתמודד מיידית או לברוח.

אבל אנחנו עיוורים לשינויים וסכנות שמתפתחים בהדרגה.

· האוברדרפט שגדל לאט לאט ובהתמדה.

· הזוגיות שמשתנה וגורמת לנו לבלות חיים שלמים של שתיקה


הילדים שכבר לא מקשיבים לנו


עבודה שלא מאפשרת לנו להתפתח, לצמוח

· ועוד... (לכל אחד מאיתנו דוגמאות פרטיות)

אז הפסיקו לבלוע צפרדעים ותתחילו לנוע לכיוון השינוי.