מכתב קטן ממי שכבר רחוק מכאן
טוב אחרי חודש הלו"ז מתחיל להיות דיי צפוף התחלנו כבר ללמד בבית ספר וזה שונה לגמרי כמה שהמורה מבית שאן היתה מפחידה פה היא הייתה המורה הנחמד\
נחנסתי ללמד בכתה והתלמיד לא הקשיב שנייה ואזה המורה צעק עליו"אריאל אני מדבר אליייך" אני פחדתי ...
ביום ראשון הלכנו לפרימנטל שזה מעיין עירת דיגם שבה התחיה פרת' שזה פחות או יותר כמו שוק הפשפשים ביפו יש שם הכול כמו חולצות שצוחקות על הג'ון דיר
או חולצה הכבד מיצג את הרע ולכן יש להעניש אותו שם גם קניתי קובע אוסטרלי ושם בעז"ה אני יקנה בומרנג
אבל טיול בשוק הפשפשים לא שלם בלי ארוחה אצל הד"ר אבל אין מסעדות כשרות אז נאלצנו להסתפק בבסק אנד רובינז למרות שהמקום מלא בשווארמיות
בבחינת מנגד תראה את הארץ ושמה לא תבוא
ביום שלישי החלתי שאני צריך ג'לביה לא משנה לגמרי למה
אבל איפה מוצאים פה גלביה
אחרי ברור קצר גיליתי שיש שכונה של ערבים
אבל ההזהרה היתה שלא יזהו שאתה יהודי כי הם יחכו לך בחוץ ויכניסו לך מכות ועל תתעסק איתם הם מסוכנים
לבשתי הכל לא ישראלי את השורש החלפתי בקרוקס את המשקפים והכפיה הורדתי
הגעתי ולמי שפניתי פניתי במבטא אוסטראלי כבד עד שמצאתי את החנות ואז למרבה ההפתעה המוכרת לא מדברת אנגלית
בנסיון נואש המבטא משתנה ואני אומר תפדלק ג'יב אל ג'לבייה (בבקשה תביאי ג'לבייה בערבית)
במוכרת בהלם מוציאה לי אני משלם ובורח
אני מקווה שבארץ הכל טוב שמעתי שירד גשם חזק
( לא ידוע מקור הכתבה - נשמח לדעת )