אי-ספיקת לב - המחלה, סימניה וממדי הבעיה
אי-ספיקת לב היא מחלה כרונית, בעלת ממדים אפידמיים ,התובעת סכומים אדירים בתחום הקליני ומשאבים פיזיים ונפשיים קשים ממטופלים ומשפחות, וכמובן ממערכת הבריאות כולה
הארעות של מחלה זו באוכלוסיית מתרחבת והולכת, והתחזית היא שמספרם ילך ויגדל, במגביל לעלייה בתוחלת החיים. מחלה זו מאופיינת בתחלואה ותמותה רבה, והיא הסיבה השכיחה ביותר לאשפוזים של חולים מעל גיל 65.
החל מתחילת המאה הנוכחית, עולם השפע החל לחשוף את האוכלוסייה המערבית להרגלי תזונה קלוקלים, עישון ואורח חיים תזזיתי. גורמים אלו תרמו להופעת טרשת העורקים, ובעקבות זאת, כל הרע שנובע מהתקפי לב. לא שלא היו התקפי לב בעבר - אבל לאחרונה הרבה יותר.
לדוגמא, בעוד שאנגינה פקטוריס (תעוקת חזה) תוארה על ידי רופאים מאות בשנים, התיאור של התקף לב פורסם רק בסוף המאה – 19. וכיוון שהגנטיקה האנושית לא משתנה בקצב כל כך מהיר, סביר מאד להניח , שרק השוני בהרגלי החיים ברוב האוכלוסייה הוא הגורם להתפרצות הדרסטית של מחלת הלב הכלילית. עד אמצע המאה הקודמת, לא הייתה תובנה מעמיקה של המנגנון הגורם להתקף לב, לא היו יחידות טיפול נמרץ לב, או יכולת לצנתר ולא היו תרופות ממיסות קריש – בתקופה זו התמותה מהתקף לב הייתה גבוהה מאד.
רק בעשורים האחרונים החלו להשקיע משאבים גדולים וראויים במחקר בתחום זה. ואכן בד בבד עם השיפור הניכר בטיפול בהתקפי הלב, פחתו גם שיעורי התמותה ממחלה זו. ודווקא הודות להצלחה בשיפור הטיפול במחלה זו נוצרה בעיה חדשה יותר ויותר קשישים מתים פחות מהתקף לב... וזה משאיר אותנו עם אוכלוסיית חולים שניצלה ממוות הקשור ישירות להתקף עצמו, אבל עם לב פגום וכך, עם הרבה יותר חולים הסובלים מאי-ספיקת לב משנית להתקף לב שפגע בשריר הלב.
המחלה ומחולליה
אי ספיקת לב היא מחלה המתפתחת על רקע ירידה ביכולתו של שריר הלב לתפקד ולהזרים דם למערכות הגוף. הגורמים השכיחים ביותר להתפתחות הפגיעה בתפקוד הלב הם מחלת לב כלילית ועומס ממושך על הלב עקב יתר לחץ דם לא מאוזן. גם למחלות אחרות חשיבות רבה בהתפתחות אי ספיקת לב – מחלות מסתמים, מחלות שריר הלב מלידה, דלקת שריר הלב ועוד.
אי ספיקת לב כשמה כן היא – מחלה וליתר דיוק תסמונת המתפתחת על רקע ליקוי בתפקוד הלב (הפרעה סיסטולית) וחוסר יכולת למלא את תפקידו כמשאבה יעילה להספקת דם לאיברי הגוף במנוחה ובמאמץ.
סיבה נוספת להתפתחות אי- ספיקת הלב היא הפרעה ביכולת המילוי של חדר הלב השמאלי וקושי בהרפיית שריר הלב (פגיעה דיאסטולית). מנגנון אופייני לחולים מבוגרים יותר ולנשים.
נוהגים לסווג את התסמונת לאי-ספיקת לב שמאל ולאי-ספיקת לב ימין. באי-ספיקת לב שמאל השינויים חלים בעיקר על רקע הפרעה בתפקוד החלק השמאלי של הלב שתפקידו לספק דם לאיברי הגוף. כשקיימת ירידה בכושר ההתכווצות החלק השמאלי של הלב והוא אינו מסוגל להזרים את הדם המגיע מהריאות לגוף, נגרמת הצטברות דם בכלי הדם בריאות ובעטיה קוצר נשימה וירידה ביכולת להתאמץ. זהו מצב מתמשך (כרוני). במצב חריף, כשכמות הדם בכלי הדם בריאות גדלה באופן פתאומי נגרמת בצקת ריאות, מצב המתפתח במהירות והוא בבחינת מצב חירום רפואי המתבטא בקוצר נשימה קשה. באי-ספיקת לב ימין יש הפרעה בכושר התכווצות חלק הלב הימני שתפקידו להזרים דם לריאות ביטויה העיקרי הוא הצטברות דם בוורידי הגוף ותוצאתה נפיחות (בצקת ) בקרסוליים ובגב התחתון. לעתים קרובות אי-ספיקת הלב נגרמת מפגיעה בצד השמאלי של הלב ובצדו הימני גם יחד.
ללא קשר לסיבה לאי ספיקת הלב , התסמינים זהים למדי. התחושה היא של מנוע "לא סוחב", עייפות וקשיי נשימה במאמץ, או אפילו במנוחה, חולשה ולאות, צבירת נוזלים ובצקות בגפיים ולפעמים גם בדופן הבטן, במקרים של מחלה קשה קיים מצב המכונהcardiac cachecxia, "שידפון לבבי" המאופיין באיבוד משקל, חוסר תאבון וירידה תפקודית כללית קשה. לכל אלה מתלווה לא פעם דיכאון , לעיתים קשה.ממדי הבעיה (אפידמיולוגיה)
מחלות לב הן עדיין גורם התמותה הראשון במעלה בארצות המפותחות. בארה"ב יש כחמישה מיליון חולים הסובלים מאי-ספיקת הלב, ועוד כחצי מליון מקרים חדשים מאובחנים כל שנה. אי-ספיקת הלב מהווה את סיבת האשפוז השכיחה בקרב חולים מעל גיל 65, מעל 70 אלף מקרי מוות בשנה בארה"ב (256 לכל 10,000 באוכלוסייה ) או מיליון מקרי מוות בעולם כולו. עלות הטיפול בחולים אלו (לפי הגדרות שונות), מגיעה לכדי 38 – 10 מיליארד דולר לשנה ( כ-5% מכלל עלות שירותי הרפואה בארה"ב). שכיחות אי ספיקת הלב בעולם ממשיכה לעלות:
בשל העלייה הנמשכת בתוחלת החיים וכתוצאה מכך, עלייה בשכיחות של יתר לחץ דם ומחלה כלילית טרשתית, שהם גורמי הסיכון העיקריים לתסמונת זו.
2. התייעלות משמעותית בטיפול באוטם שריר הלב.
שני גורמים אלה מביאים ל"בעיה" חדשה – יותר ויותר קשישים מתים פחות מאוטם שריר הלב – וזה משאיר אותנו עם אוכלוסיית חולים שנצלה ממוות הקשור ישירות לאוטם שריר הלב, אך עם לב כושל – וכך עם חולים רבים יותר הסובלים מאי ספיקת לב.
תופעה זו של עלייה במספר החולים הסובלים מאי-ספיקת הלב, ובמקביל עלייה במספר המוחלט של המתים כתוצאה מהמחלה ועלייה חדה בהוצאות הטיפול הרפואי, מכונה "כשלון ההצלחה" והיא משקפת למעשה את המחיר או את התוצאה של היכולת לגרום ליותר אנשים להישאר בחיים (אומנם חולים) , ולהזדקק לאשפוזים, תרופות, לצאת ממעגל העבודה ובכך לגרום לנטל כלכלי אדיר על תקציבי הבריאות.
גישה חדשה להערכת התפתחות המחלה
מתוצאות המחקרים על מחלות הלב מתברר שלפני ההופעה הקלינית של אי-ספיקת לב קיים ברוב המקרים שלב ממושך של פגיעה מבנית הולכת ומתקדמת בלב ושל החמרה הדרגתית בתפקוד שריר הלב. הדגש מושם בצורך להתערב במהלך המחלה בשלביה המוקדמים כדי למנוע את ביטוייה הקליניים וכדי לעכבם. תוארו ארבעה שלבים בהתקדמות התהליך:
א. שלב מוקדם ובו אין מחלה מבנית של הלב ואין עדות לאי-ספיקת לב, אך קיימת אפשרות להתפתחותה בגלל תנאים וגורמים שונים.
ב. קיימת מחלה מבנית של הלב, אך בלי תסמיני אי-ספיקת לב.
ג. קיימת תסמונת קלינית של אי-ספיקת לב, עתה או בעבר, ומחלה מבנית של הלב.
ד. מחלה מבנית קשה של הלב ותסמונת אי-ספיקת לב קשה המחייבת טיפול באמצעים מיוחדים.יש להדגיש שלאחר פגיעה בשריר הלב אפשר שלא יופיעו תסמינים אצל החולה ואפשר שיהיו תסמינים דלים שנים רבות. התנאים שקובעים את המעבר מן השלב נטול התסמינים (א-סימפטומטי) לשלב הקליני הברור כרוכים בהתקדמות השינויים המבניים בשריר.
המאמר באדיבות אמיר לזימי מנהל פורטל המידע על מחלות סרטן - כל מה שבריא לך לדעת