לכמה כימיקלים מסוכנים אנו נחשפים
וכיצד הם משפיעים על בריאותנו?
האם עצרתם פעם לחשוב לכמה כימיקלים אתם נחשפים במהלך יום ממוצע וכיצד הם מסכנים את בריאותכם?
כימיקלים מטילים עומס על המערכת החיסונית ועלולים להוביל להתפתחותן של מחלות אוטואימוניות ומחלות סרטן
מאת: דונה ג'קסון נקאזאווה
מתוך הספר המגפה האוטואימונית
כיום קיימות למעלה ממאה מחלות אוטואימוניות שונות שהמוכרות ביניהן הן: לופוס (זאבת), סוכרת מסוג 1, טרשת נפוצה, דלקת מפרקים שגרונית ומחלות מעי דלקתיות.
מחקרים שנערכו בתאומים גילו כי המחלות האוטואימוניות הן 30% גנטיות ו-70% סביבתיות!
הנה דוגמא לעומס הרעילות שמופעל על גופו של האמריקאי הממוצע:
חשיפה לכימיקלים מזיקים - יום בחיי בקי
האור נדלק בחלון חדר השינה של בקי סנדלר, בפרברי ריצ`מונד, שבווירג`יניה. קווין, התינוק שנולד זה עתה, התעורר שוב, ובכיו הרם ממלא את הבית. בקי מתרוממת ממיטתה, מוציאה אותו מהעריסה ומתחילה להניק אותו. היבבות פוסקות. קווין יונק לשובע מהמזון הבריא ביותר עלי אדמות.
בקי קמה מהמיטה הרחבה, ממזרון הנוחות החדיש שעשוי מחומר סינתטי מוקצף ("גומאוויר"), ומתחילה את עבודות הבית. לשם כך היא נעזרת במגוון של מוצרים חדישים שהופכים את חייה לקלים ופשוטים יותר.
היא מכינה פנקייקס לבתה בת הארבע, סלינה. היא משתמשת במחבת עם ציפוי טפלון נוגד הידבקות. היא מפזרת פרוסות תותים ומלון על הפנקייקס ושופכת למעלה מעט סירופ מתוק. היא שמה לב שחתיכה קטנה של מלון נפלה מצלחתה של סלינה על הרצפה. שורה קטנה של נמלים, מהסוג שממלא את המטבח שלה כל קיץ, צועדות לכיוון הפרי. בכל שנה, בקי מרססת את הבית נגד מזיקים, אך היא עדיין לא הספיקה להתקשר לחברת ההדברה ולהתייעץ אתם בקשר לנמלים. ביום הריסוס היא חייבת לקחת את הילדים ולעזוב את הבית, והיא לא הצליחה למצוא את היום המתאים לעשות זאת.
לפתע, ריח צורב של חומר כימי מכה בנחיריה: הפנקייקס. פס עשן אפור ודק עולה משוליה של מחבת הטפלון. הריח הוא כה חריף עד כי בקי ממהרת לחלון המטבח, פותחת אותו לרווחה ומנופפת בזרועותיה כדי לזרז את זרימת האוויר הצח.
חצי שעה לאחר מכן, בקי והילדים מגיעים לגן של סלינה. בקי עומדת על המדרכה, כשידה אוחזת בידה של סלינה, וקווין קשור לחזה במנשא מיוחד. היא מחכה שהרמזור יתחלף והם יוכלו לחצות את הכביש. אוטובוס עוצר לידם, כשהוא פולט לכיוונם את עשן הדיזל שיוצא מצינור המפלט שלו. מספר שניות לאחר מכן, נעצרת לידם משאית ומציפה אותם שוב בעשן דיזל.
ליד הגן, בקי מנופפת לשלום לסלינה, הממהרת להיכנס לחצר ולטפס על מגלשת העץ החדשה שנבנתה שם לאחרונה. בדרך בחזרה הביתה, קווין מפיל את המוצץ שלו ומתחיל לבכות. מכיוון שכמו רבים אחרים, בקי מאמינה ב"כלל חמש השניות", שלפיו מזון שנפל על הרצפה והורם אחרי חמש שניות אינו מספיק להזדהם וניתן לאכול אותו בבטחה, היא מרימה את המוצץ, מנגבת אותו בחולצתה ומכניסה אותו לפיו של קווין הרעב. היא ממהרת להגיע למכונית, כדי להניק אותו שוב.
אחרי ההסעה לגן הילדים, לבקי יש סידורים לעשות. היא צריכה למסור בגדים לניקוי-יבש ולנסוע לקניון לקנות את קרם הלחות שנגמר לה לפני מספר ימים. לאחר מכן, היא צריכה לגשת לספר, כדי לצבוע את שיערה, כמו שהיא מקפידה לעשות מדי שישה שבועות. לפני שהיא נוסעת לקחת את סלינה מהגן, היא עוצרת בתחנת הדלק הסמוכה כדי לתדלק את הטנדר ההיברידי שלה ולאחר מכן, ממשיכה לסניף מק'דונלדס הסמוך כדי לקנות ארוחת ילדים לסלינה, בתוספת הצעצוע השבועי. כשהיא מגיעה הביתה ונכנסת לחנייה, היא מבחינה ברכב של חברת הגינון. העובדים סיימו זה אתה לרסס את הדשא בחצר נגד מזיקים ועשבים שוטים.
בהמשך היום, לאחר ארוחת הצהריים, שני הילדים נרדמים, קווין בעריסה וסלינה על מיטתה של בקי. הבגדים שעברו ניקוי-יבש תלויים על דלת הארון בחדר השינה, קרם הפנים מונח על השידה ושיערה של בקי צבוע בגווני חום-אדום. היא מתקשרת לרופא השיניים שלה מכיוון שאחת מסתימות הכספית שבפיה כואבת בכל פעם שהיא שותה משהו חם או קר.
בזמן המועט שנותר לה, היא מספיקה לחמם לעצמה במיקרוגל מנה של מרק עוף עם אטריות בכלי חד פעמי, להכניס את בגדי התינוק למייבש, לפזר אבקה נוגדת-פרעושים על פרוות הכלב ולנקות את אריחי האמבטיה והשירותים בקצף ניקוי חזק, שעל התווית שלו נכתב: "מסוכן לבני אדם וחיות מחמד". הריח של קצף הניקוי הוא כה חריף, עד כי בקי חשה מסוחררת לרגע. זו הסיבה לכך שהיא משתדלת שלא להשתמש בחומר הזה כשהילדים ערים ומסתובבים בבית.
לאחר מכן, היא מתפנה להסיר את הצבע מהכסא והשולחן הקטנים שהיא מכינה לבתה הקטנה כהפתעה ליום ההולדת. היא מנצלת את זמן המנוחה של הילדים כדי להדביק את סוס הפלסטיק שלהם בעזרת דבק מגע מיוחד שמתיימר להיות "הדבק החזק ביותר בעולם". בזמן שהיא מחזירה את רגלו של הסוס למקום, הילדים מתעוררים.
בקי מתיישבת להאכיל את קווין וסלינה משחקת במחשב. קווין ממלמל ומשמיע קולות בתגובה לצלילים הבוקעים ממסך המחשב או אולי למראה בקבוק החלב המתקרב, שבקי שאבה יום קודם לכן וכעת מתחמם במיקרוגל.
ללא ספק, זוהי תמונה משפחתית יפה. מנקודת מבטה של בקי, זה היה יום נפלא.
מערכת חיסונית בהפצצה
אולם, אם נבחן את חייה של בקי סנדלר מנקודת המבט של תאי מערכת החיסון שלה, שמנסים ככל יכולתם להבדיל בין "בקי" לבין כל מה שהוא "לא-בקי" כדי להגן עליה מפני פולשים וזיהומים זרים, היום הזה היה גרוע. מבחינת מערכת החיסון, היה זה יום נוסף שבו היא הופצצה על ידי חומרים כימיים ותעשייתיים, שהכריחו אותה לשמור על ערנות גבוהה.
בכל פעם שבקי באה במגע עם חומר כימי חדש, נוצרה בגוף שלה שרשרת של תגובות בתאים. מערכת החיסון שלה הייתה צריכה להחליט תוך שבריר שנייה אם להילחם בפולשים הזרים החדשים או לא. במהלך כל אותו יום שלישי, כמו בכל יום אחר, גופה של בקי עבד קשה כדי לשמור על הרקמות והאיברים שלו מפני הנזק שעלולים לגרום להם החומרים החיצוניים שאתם היא באה במגע.
בקי וריק מודעים יותר לסביבה בהשוואה לאנשים אחרים - הם ממחזרים, הם נוהגים במכונית היברידית ונמנעים משימוש בחומרי הדברה ליד הילדים. בנוסף, הם גם בריאים יותר מרוב המכרים שלהם. אמנם, בקי סובלת ממחלת רינו - הפרעה אוטואימונית קלה שגורמת לאצבעות שלה להפוך לבנות וקרות כתוצאה מזרימת דם לקויה, אולם, המחלה משפיעה עליה רק כשהיא נחשפת לשינויים פתאומיים בטמפרטורה או ללחץ נפשי. סלינה, בדומה ל-20% מהילדים בגן, סובלת מאקזמה ואלרגיות למזון (מוצרי חלב ואגוזים), אך מלבד זאת, משפחת סנדלר היא משפחה בריאה למדי.
לכן, אין ספק שבקי הייתה מופתעת לגלות כמה חומרים כימיים מזיקים נכנסים לזרם הדם של בני משפחתה מדי יום. בשקט ובהדרגה, חומרים אלה מצטברים בתאי הגוף שלהם, ברקמות השומן, ובמקרה של בקי - גם בחלב שבשדיה.
עומס הכימיקלים בגופנו
במשך עשרות שנים, מדענים חקרו את נושא החומרים המזהמים שבאוויר, במים וביבשה. אולם, במהלך חמש השנים האחרונות, הם החלו לחקור את נושא החומרים המזהמים שבבני אדם, והממצאים שנאספו גורמים לרבים מהם לשקול מחדש את עמדותיהם אודות היעילות שבה גופנו מתמודד עם העולם המודרני ועמוס הרעלים שבו אנו חיים.
עבודת המחקר שנערכה ב-2003 בבית הספר לרפואה "הר סיני" שבניו-יורק בשיתוף עם הארגון להגנת הסביבה (EWG), מתארת בצורה המפורטת ביותר את החומרים המזהמים שנכנסים לגופנו ואת מידת הרעילות המצטברת בתאים ובזרם הדם שלנו. הממצאים מצביעים על עומס הרעילות המוטל על גופו של האמריקאי הממוצע, כתוצאה מחשיפה ישירה לחומרים
כימיים סביבתיים ומתכות כבדות.
החוקרים בדקו דגימות דם ושתן של תשעה נבדקים (המספר כה קטן כי בדיקות אלה יקרות מאוד) מכל רחבי ארה"ב וניסו לאתר בהן 210 חומרים כימיים. בכל אחת מהדגימות התגלו בממוצע 91 תרכובות תעשייתיות, חומרים מזהמים וחומרים כימיים אחרים, כולל PCBs , חומרי הדברה נפוצים, דיוקסין , כספית, קדמיום, בנזן ורבים אחרים. חומרים אלה הצטברו בגופם של הנבדקים כתוצאה מחשיפה שגרתית שמשותפת לכולנו בחיי היומיום. אף אחד מהם לא עבד עם חומרים כימיים ולא התגורר בקרבת אזור תעשייה. למרות זאת, בדגימות הדם והשתן של הנבדקים התגלו 53 חומרים כימיים הידועים כבעלי השפעה מדכאת על מערכת החיסון.
ב-2005, התגלו ממצאים שהדהימו את הטוקסיקולוגים ברחבי העולם. חוקרים שעבדו בשתי מעבדות מרכזיות מצאו קוקטייל מפחיד של 287 כימיקלים ומזהמים תעשייתיים בדגימות דם טבורי של עשרה יילודים מכל רחבי המדינה, שנלקחו על ידי הצלב האדום האמריקאי.
חומרים אלה, הידועים כמזיקים למערכת החיסון, כללו חומרי הדברה, פתלאטים, דיוקסין, מעכבי בעירה ותוצרי פירוק של טפלון. זמן קצר לאחר מכן, חוקרים בהולנד גילו ממצאים דומים. הם מצאו בדם הטבורי של 30 יילודים מגוון חומרים כימיים שנמצאים בשימוש נפוץ בחומרי ניקוי ביתיים, מוצרי קוסמטיקה ורהיטים.