אוטיזם - מהו ואיך להתמודד איתו


 

אוטיזם - מהו ואיך להתמודד איתו

אוטיזם – זה אבחון רפואי, לכן הוא חייב להיקבע על ידי המומחה.

שכיחות האוטיזם גבוהה יותר מאשר סברו עד כה. מדענים בריטים דיווחו כי מאוטיזם סובלים 6  מתוך 100 ילדים מתחת לגיל שמונה. בעבר היה נהוג לחשוב ששכיחות של המחלה היא ברמה של 1 או 2 ילדים אלף. בנים סובלים פי 3 יותר מאשר בנות. אוטיזם כיום נפוץ יותר מאשר עיוורון וחירשות יחד.

הגורמים לאוטיזם אינם ידועים ברובם.
בעבר חשבו שחיסון נגד חצבת, חזרת ואדמת, וגם הפרעות במערכת חיסון ומחלות של המעי יכולים לגרום לאוטיזם. המחקר המודרני לא תמך בגרסאות אלו.
סיבה נוספת, על פי הפסיכולוגים, זה "קור רגשי" של ההורים, במיוחד בשלבים המוקדמים של התפתחות הילד.

על פי הנתונים העדכניים ביותר, מדענים זיהו אצל אוטיסטים מומים מולדים במוח (תפקוד לקוי או חוסר איזון: חוסר התפתחות של אונות מסוימות במוח, בשילוב עם התפתחות מופרזת של אזורים אחרים שלו), פגמים בכרומוזומים והפרעות מטבוליות, שינויים ברמה הגנטית (אשר מושפעים מתנאים סביבתיים קשים או מתח). על פי כמה דיווחים, לילדים אוטיסטים יש הפרעה התפתחותית של המוח, בעיקר באיזור, שאחראי על הרגשות. גם כן בדם של מטופלים נמצאו חלבונים ספציפיים. אבל ככל הנראה, הגורם המרכזי למחלה זה  תורשה.

חוקרים בארה"ב מצביעים גם על קשר ישיר בין אוטיזם לבין המחשבים. לפיכך, התסמינים של הפרעות של תקשורת בינאישית, שנצפו אצל מתכנתים ו-"האקרים" זהים לסימנים של אוטיזם.

וגם, למרבה הפלא, המומחים אומרים שהתפתחות של רפואה היא אחת הסיבות למספר הולך וגדל של ילדים אוטיסטים: ילדים אלה, אשר בעבר לא היו שורדים - עכשיו נשארים  בחיים. זה, כמובן, מצד אחד, ראוי לציון, ומצד שני – קשה לקבל.

מהם סימנים של אוטיזם?
אוטיזם - זה קבוצת ליקויים בהתפתחות הנפשית של הילד. זה מתבטא בפגיעה בקשר עם הסביבה, קרירות רגשית, סטיית האינטרסים, פעילויות סטריאוטיפית. המחלה פוגעת גם בפונקציות נפשיות (דיבור, תבונה) וגם בתפיסה של העולם. לכן, למטופלים לעיתים קרובות אין דעות משלהם והם לא מבינים את המשמעות הכללית של האירועים שקורים מסביב.

הסימפטומים של אוטיזם מופיעים כבר בשנה הראשונה לחיים. התינוקות הסובלים מאוטיזם לא עירניים באותה מידה בחודש הראשון לחייהם כמו תינוקות בריאים, תגובות רגשיות לאנשים קרובים מועטות או חסרות. הילד האוטיסט אינו מחייך,לא יוצר קשר עין למרות ששם לב לחפצים שמסביבו. ילדים אלה מגיבים חלש לגירויים חזותיים ושמיעתיים, הם לפעמים אפילו נראים חירשים ועיוורים.

ילדים אלה חוששים מאוד משינויים: פריטים חדשים או ריהוט, אנשים מעוררים אצלם חרדה שבאה לידי ביטוי בחוסר תקשורת או היסטריה, בסירוב לעשות משהו.

כנ"ל לגבי יכולת דיבור של ילד אוטיסט: או שהוא לא אומר כלום, או שחוזר על משהו כמו תוכי, משמיע צלילים שלא פונים לאף אחד. החזרה על אותן פעולות או מילים - מרגיעה. ההורים חושבים שהילד אינו מבין מה הם אומרים, ולא זוכר. למעשה, זה לא נכון. ילד אוטיסטי יכול לזכור, למשל, שיחה בין אמא ואבא אחרי כמה ימים, שבועות, או אפילו מסוגל להעביר את האינטונציה.

בגיל שלוש, הם לא חווים "מהפכה" של התודעה. ילד כזה אינו אומר על עצמו "אני": הוא יכול להמשיך לדבר על עצמו בגוף שלישי, או אפילו בלשון רבים - "אנחנו". לפעמים הוא משתמש בדפוסים (ביטויים מסרטים מצוירים או פרסומות).

לילדים אלה, מודעות על הגוף שלהם באה באיחור – יכול להיות שבגיל בית ספר, הם כאילו בפעם הראשונה בחיים רואים את עצמם במראה, ממששים את הגוף.
ילדים אוטיסטים לא מבינים היטב את סביבתם, לא מבינים מה קורה סביבם, ולא מודעים לקיומם של אנשים אחרים.

אחר כך שהמחלה מתפתחת כדלקמן: הילד אינו מנסה ליצור קשר עם אנשים אחרים לא יכול או לא רוצה לעשות חלוקה בין אנשים, בעלי חיים וחפצים דוממים.

אם לפחות משהו אחד מתברר להם - הם דבקים בזה: ומכאן באות התופעות של חזרה על אותה תנועה (תנועה של האצבעות, רעד ותנועות סיבוביות של מפרקים, עוויות, קפיצות, הליכה וריצה על קצות האצבעות).

ילדים אוטיסטים, ואחר כך מבוגרים, הם מתרגשים בקלות ומודרכים ביחסים שלהם עם העולם החיצון ע"י מערכת שלמה של פחדים. חששות אלה מתדרדרות לאחר מכן לתוך טאבו וריסון עצמי. כלומר, אנשים יכולים לפחד מטלוויזיה או מקרן אור על הרצפה. לכן, התנועות המונוטוניות שלהם מפצות על המתח שנגרם ע"י סביבה.

הילד עלול להיות קשור למישהו מהמשפחה, אבל לא מבחינה רגשית, אלא מעשית (סימביוזה). בפרט, זה בא לידי ביטוי כאשר הילד אינו מדבר, ואמא שלו עושה את כל מה שהוא דורש בשתיקה. בתנאים כאלה יש התעכבות של שירות עצמי.


אבל האם הכל נורא כל כך? ובכן, הנה עוד כמה עובדות:
רק 25% מגיעים לגבול התחתון של ביצועים אינטלקטואליים. לחלק מילדים עם אוטיזם יש פוטנציאל שכלי גבוה מאוד, והם יכולים להיות מוכשרים בתחום מסוים כלשהו. אף אחד לא יכול להסביר מדוע אוטיסטים מסוימים יכולים בקלות לפתור בעיות מתמטיות מורכבות, בפירוט רב מעתיקים ציורים של רמברנדט ויכולים אחרי ששמעו רק פעם אחת לנגן מהזיכרון יצירה של באך. את הדברים האלה יכולים לעשות 10% מהאוטיסטים(הערה: בקרב אנשים רגילים – יש רק 1% של אנשים עם יכולות כאלה). אחרים - 50% של בוגרים עם אוטיזם - יישארו ברמה של פיגור שכלי. בדרך כלל, ילדים אוטיסטים מתעניינים בשלושה תחומים: מתמטיקה, אמנות ומוזיקה. לרוב אפשר למצוא בילדים אוטיסטים יכולות מתמטיות שמופיעות בגיל מוקדם למדי.

תכונות מסוימות, אוטיסטים משמרים לאורך כל החיים: בקפידה מארגנים דברים בבית, מפחדים משינוי. הם יודעים איפה נמצא כל דבר בדיוק, וגם כועסים אם מישהו מפר את הסדר הזה.

התשוקה לסדר היא זאת שמקרבת אוטיסטים עם מחשב. במכונה חסרת הנפש, שמתקשרת באמצעות סימנים, חולים רבים רואים "יצור" קרוב. יכולת התכנות של האוטיסטים באה לידי ביטוי. אוטיסט יכול בקלות תוך יומיים ללמוד שפת מחשב חדשה, פשוט על ידי הסתכלות על קוד המקור. לאדם רגיל זה אתגר שלא ניתן למימוש. זו הסיבה לכך שלאחרונה התחילו להעסיק אוטיסטים בחברות הייטק. לדוגמא - ביל גייטס, לפי הערכות שונות, מעסיק בחברתומ-5 עד- 20%  אנשים עם אוטיזם.


מה לעשות?
כמובן, כפי שאולי שמתם לב, אוטיזם - מחלה מורכבת ומגוונת מאוד. ולכן ניתן המלצות כלליות. בכל מקרה, צריך לעזור במומחים (פסיכיאטר ופסיכולוג, רופא, הורים, מטפלים). העיקר - סבלנות, אנושות, תקווה ואמונה בהצלחה - כי אנחנו לא יכולים "לרפא" אותם, ולכן אנו צריכים ללמד אותם לחיות עם המיוחדות שלהם. ללמוד להיות מאושרים.
בשביל זה העתיד צריך להיות מתוכנן בשבילם, וגם הם צריכים ללמד כיצד להביע את עצמם ולתקשר עם אחרים, לשרת את עצמם ולבלות את שעות הפנאי שלהם.

הורים צריכים ליצור סביבה רגשית נוחה, תחושה של ביטחון, אבטחה, ולאחר מכן, בהדרגה ובעדינות ללמד מיומנויות חדשות.
 
•  עלינו להבין כי לילד מאוד קשה לחיות בעולם שלנו. לכן צריך ללמוד בהסתכלות, לפרש בקול רם כל מילה וכל תנועה שלו. זה יסייע להרחיב את עולמו הפנימי של הילד הקטן ולעודד אותו לבטא את רגשותיו במילים.
•  ככלל, ילדים אוטיסטים שלא מדברים, יכולים לבצע משימות קלות, במיוחד כאלה שלא צריך להשתמש בתקשורת. במשחקים כמו בינגו, חידות, פאזלים – אפשר להשתמש כדי ליצור קשר, וללמד לעשות פעילות משותפת, שתעשיר את הילד בחוויה רגשית והאינטלקטואלית. בנוסף, זה יכול להרגיע את הילד.
•  יותר מכל ילד אחר, לאוטיסט מאוד חשוב שמבוגר יעזור לו. אם ילד מגיע לחפץ כלשהו, רצוי לקרוא אותו בשם, לתת לילד להרגיש אותו. ילדים אלו זקוקים לחזרות מרובות של שמות של פריטים עד שהם מתרגלים אליהם.
•  לפעמים, כאשר הילד האוטיסט שקוע במשימה, אפשר ליצור איתו קשר בזהירות ע"י הקריינות (למשל, כאשר הילד מסתכל על עצמו במראה), לפעמים "לשכוח" להגיד את האובייקטים עליהם מראה הילד. זה מעורר להתמודד עם המכשול ועדיין לומר את המילה.
•  אם הילד שקוע במשחק עם קוביות למשל, צריך לשאוף לתת להם משמעות:  לשים כמה שורות של לבנים – ולהגיד שבונים רכבת וכדומה.
•  כאשר הילד משחק - מומלץ להשתמש במשחק עם כללים ברורים. בכל משחק צריך לשחק פעמים רבות, וללוות כל פעולה בתגובה, כדי שהילד יבין את הכללים והמשחק יהפוך לטקס שאותו אוטיסטים כל כך אוהבים.
•  כל הבעיות של ילד אוטיסט צריך לפתור אך ורק בשלבים, לתת לעצמינו מטרות לטווח קצר: "איך לסייע לו להיפטר מפחדים", "איך להגיב על התפרצויות של תוקפנות וזעם", "כיצד להתחבר לילד לימודים כלליים. "
•  בגלל שקשה לאוטיסט להבדיל בין רגשות של אנשים אחרים, שלא לדבר על ביטוי והכרה של הרגשות שלהם - צריך לבחור להראות להם סרטים מצוירים עם הדמויות שיש להן הבעות פנים טובות. לדוגמה: ילדים אוטיסטים רבים אוהבים את טום הרכבת - דמויות מצוירות שלו וצעצועים. בסרט אנימציה "שרק",  יש הרבה תנועות והבעות שמתארות את הרגשות של הגיבורים. עודדו את הילד לנחש את מצב הרוח של הדמות (למשל, במהלך הקפאת תמונה), שינסה להראות בעצמו. וכמובן, ברגעים של ריכוז לנסות להגזים בהבעות הפנים שלכם, לשחק ב "מצב הרוח".
•  יש צורך לעזור לילד להיות מודע לגוף שלו, באמצעות  "משחקי מישוש'"
•  ילדים כאלה טוב לצרף להופעות תיאטרון. במקרה זה, ההורים צריכים להיות מודעים לכך שהילד בתחילה יתנגד בנחישות בניסיונות להעסיק אותו בפעילות. עם זאת, אם אתם עומדים שלכם, ותעודדו אותו - אוטיסט לא רק יציית, אלא יחווה שמחה גדולה.
•  כדאי להמציא סיפורים עם דמויות "טובות" ו- "רעות". זה יעזור לילד ברמת תת המודע לספוג "מה טוב ומה רע". אפשר לעשות מסיפור הצגה, ולהעזר לא רק בבובות אלא גם בילדים עצמם. "הצגות" צריך לבצע פעמים רבות, ובהדרגה להכניס שינויים.
•  ילדים אוטיסטים רבים צריכים תכנון קפדני. אז תהיו  סבלניים, תגידו להם מה יהיה סדר יום, לאיפה צריכים ללכת, מה לעשות.
•  כדי להביא לפעילות קולקטיבית (גם אם סמויה), יש צורך לערב את הילד, למשל, בסיווג, מיון פריטים ("אנחנו צריכים לסדר את עפרונות צבע: הקבוצה תשתמש בהם בלימודים")
•  כמובן, למרות קושי בתקשורת, הילד האוטיסט לפעמים צריך להיות בקבוצה. תשתדלו למצוא מורה פרטי מנוסה, שילמד את הילד לתקשר עם אנשים אחרים. הוא יצטרך את הידע הזה בבית הספר ובחיים הבוגרים. בהתחלה,צריך לאפשר להורים להשתתף במפגש, כי "פרצופים מוכרים" יפחיתו את החרדה ופחד. כאשר ילד יתרגל ל"פרצופים  חדשים", בהדרגה כבר לא יהיה צורך בהורים במפגש.
•  רק טיפול קבוצתי של  "הורים - רופא - מורה - פסיכולוג",  יכול לפתור מספר בעיות של ילד אוטיסט.
•  חשוב לא להגזים: אפילו ילד רגיל זכאי לזמן פרטי. אל תעמיסו את הילד יותר מדי, תנו לו לנוח.


 



( לא ידוע מקור הכתבה - נשמח לדעת )


דף הבית >> מבזקי דף >> בריאות ורפואה >> אוטיזם - מהו ואיך להתמודד איתו