האלכוהול לא הורג תאים במוח

האלכוהול לא הורג תאים במוח

מסתבר שאלכוהול לא הורג תאים במוח

אתנול באמת הורס את התאי החיים, כולל תאי עצב, אבל מחקרים של גרטה ג'נסן ועמיתיה מראים, שכמות האלכוהול שיכולה להיכנס לדם של האדם לא יכולה להיות מספיקה כדי לגרום לנזק במוח – בשביל זה האדם צריך להשתכר עד מצב של תרדמת.

גרטה ג'נסן

בהשוואה בין דגימות מוח של אלכוהוליסטים מתים ואנשים שלא היו תלויים באלכוהול, גרטה לא מצאה הבדל במספר הנוירונים ובצפיפות של מיקומם. במילים אחרות, גם אם אנשים לעתים קרובות צורכים אלכוהול – בגלל האתנול, תאי המוח שלהם אינם מתים.

לאלכוהול יש השפעה חיובית ושלילית על המוח, אך אי אפשר לקשר אותו להרס של תאי המוח.
בין ההשפעות החיוביות אפשר לכלול ירידה בסיכון להפרעות הקשורות לגיל – הפרעות חשיבה – במקרה של צריכה מתונה של אלכוהול. תוצאות מחקר מראות בבירור שאנשים אשר לא צורכים אלכוהול, יותר סובלים מהפרעות נפשיות שונות והפרעות הקשורות לגיל מאשר אלה שמרשים לעצמם לשתות.

אבל ההשלכות השליליות של צריכת אלכוהול הן רבות יותר:
למשל, למרות שאתנול לא הורג את תאי העצב, הוא מאט מאוד את התקשורת ביניהם ופוגע בדנדריטים – תאים שמקבלים מידע מהתאים השכנים.

למרבה המזל, מספר החיבורים בין תאי העצב הוא כל כך גדול, שהמוח שולח אותות שעוקפים את המערכות הפגומות, ומפצה על מרבית ההשלכות השליליות.
יתר על כן, גם באלכוהוליסטים, רקמת המוח יכולה לשחזר את הדנדריטים שאבדו, ובכך לחדש את ערוצי התקשורת. כדי שזה יקרה – האלכוהוליסט צריך להפסיק לשתות אלכוהול.

סכנה נוספת שטמונה בצריכה מוגזמת של אלכוהול – זה חוסר של ויטמין B1, הנובע מהפרעות בחילוף החומרים הנגרמות על ידי אתנול ותזונה לקויה (לאלכוהוליסטים לעתים רחוקות יש תזונה מאוזנת). מחסור ב- B1 בתורו, יכול לגרום להתפתחות של מחלה הגורמת לנזק חמור להיפותלמוס והמוח הקטן, דבר שמוביל למוות של תאי העצב.

ראוי להזכיר גם שלמרות שאלכוהול לא הורג את תאי העצב, הוא מעכב באופן משמעותי את הצמיחה של התאים החדשים. סביר להניח, שזה בגלל שכאשר הדנדריטים נפגעים על ידי האלכוהול, מופעל מנגנון אשר מאט את הצמיחה של התאים, כדי שהם לא ייחשפו לאלכוהול, ולאחר שהאדם מתפכח, המוח שלו מתחיל לייצר באופן פעיל נוירונים חדשים כדי לפצות על הזמן האבוד.