סטיבן הוקינג - גאון בכיסא גלגלים

 

סטיבן הוקינג - גאון בכיסא גלגלים

קשה לדמיין גורל קשה מגורלו של סטיבן הוקינג. הוא נולד ב- 8 לינואר שנת 1942 באוקספורד, במשפחה של ביולוג. בשנת 1959, אחרי שסיים את לימודיו בבית הספר סנט אלבנס, הוא התקבל לפקולטה לפיסיקה במכללת אוניברסיטת אוקספורד. בשנת 1962, הוא מסיים את לימודיו עם תואר ראשון והצטיינות מיוחדת בתחום המדע, וממשיך את לימודיו באוניברסיטת קיימברידג'. בתחילת לימודיו, סטיבן מתחיל לגלות יותר ויותר סימנים של מחלה מתפתחת של מערכת העצבים. האבחון הגורלי היה - טרשת אמיוטרופית צידית - מחלה נדירה וחשוכה מרפאה, המתבטאת בהרס ההדרגתי של תאי עצב מוטוריים, המוביל לשיתוק וניוון של שרירים. בגלל המחלה, הוקינג כבר בגיל 30 עבר לכיסא גלגלים.

למרות מחלתו, סטיבן מסיים את התזה שלו ומתחיל לעבוד בתור חוקר במכללת גונוויל וקאי, ועובר משם בשנת 1973 לפקולטה למתמטיקה יישומית ופיסיקה תיאורטית באוניברסיטת קיימברידג', שם בשנת 1977 הוא הופך לפרופסור בבפיזיקת כבידה.

בשנת 1979, הוקינג נמנה לפרופסור למתמטיקה באוניברסיטת קיימברידג': בתפקיד הזה כיהן אייזק ניוטון במאה ה- 18.

להוקינג שייכת המודל האמינה ביותר של היווצרות היקום והתפתחותו מהמפץ הגדול, ותגליות רבות בחקר החורים השחורים. מדברים עליו כעל מדען, שתרם את התרומה הגדולה ביותר לאסטרונומיה ולתאוריה של החורים השחורים, לקוסמולוגיה והבנת הכבידה - מאז איינשטיין.

בשנת 1980, הוקינג מתחיל לעסוק בפופולריזציה של המדע, וכותב ספר שנקרא "קיצור תולדות הזמן" (A Brief History of Time), מיועד לקורא הכללי, ומסביר את טבעו של החומר, החלל והזמן, את המפץ הגדול והחורים השחורים - ללא צורך בידע במתמטיקה מורכבת. בספרו, הוקינג משתמש רק בנוסחה אחת. מייד לאחר יציאתו לאור, הספר הופך לרב מכר ומתורגם לשפות רבות.

בשנת 1985, הגורל שוב מכה בסטיבן - לאחר ניתוח בגרונו, הוקינג מאבד את יכולתו לדבר. מאז, הפיזיקאי מתקשר עם אחרים באמצעות סינתיסייזר דיבור המותקן בכיסא הגלגלים שלו, בו הוא שולט בעזרת אצבע של יד ימינו, אשר שמרה על יכולת התנועה.

למרות המחלה הקשה, הוקינג חי חיים פעילים, ובשנת 2007 אפילו משתתף בטיסה במטוס מיוחד בו הוא עף בחוסר משקל. באדם "חסר האונים" הזה מבחינה פיזית, תלויה היום במידה רבה התפתחות של המדע בעתיד הקרוב. נכון להיום, סטיבן הוקינג חסר התנועה לחלוטין, עובד נמרצות על תוכנית חסרת תקדים "קוסמוס", שנועדה ליצור את הליבה של הרשת הבריטית של מחקר הקוסמולוגי.