כללי התנהגות - הטעויות הנפוצות
לעולם אל תבואו לבקר מישהו מבלי להתקשר קודם.
ואם מישהו בא לבקר אתכם ללא התראה – אתם יכולים להרשות לעצמכם לארח אותם בחלוק רחצה ועם מסיכת בוץ על פניכם.
גברת בריטית אחת אמרה: "כאשר באים אלי אורחים ללא התראה מוקדמת - אני תמיד שמה נעליים וכובע, ולוקחת מטרייה. אם האדם מוצא חן בעיניי, אני אומרת "הו, איזה מזל! בדיוק באתי הביתה!". ואם האדם לא נעים לי, אני אומרת "הו, כמה חבל, אני חייבת ללכת"."
נוסיף עוד משהו על האורחים – זה לא מנומס להציע להם לחלוץ נעליים. אורח צריך לחשוב על זה בעצמו, במיוחד אם הוא רואה שטיח לבן בסלון, ונעליו מלאות בבוץ.
לעולם אל תייבשו המטרייה במצב פתוח - לא במשרד ולא בבית שלא שלכם. צריך לקפל אותה, ולשים או לתלות במקום המיועד.
את התיק – אסור לשים על הברכיים או על הכיסא שלכם. אם זה תיק קטן ואלגנטי – אפשר לשים אותו על השולחן. אם זה תיק בינוני או גדול – אפשר לתלות אותו על הכיסא, או לשים על הרצפה.
להסתובב עם שקיות צלופן או נייר - מותר רק בדרך מהסופר או מהחנות. לצאת עם שקית כזו במקום תיק מהבית – זה קמצנות.
לבוש ביתי - זה מכנסיים וחולצה נוחים, בעלי מראה מכובד. חלוק רחצה או פיג'מה נועדו כדי להגיע לחדר האמבטיה בבוקר, ובערב - מחדר האמבטיה לחדר השינה.
מהרגע שבו הילד מתחיל להתגורר בחדר נפרד – תתרגלו לדפוק על הדלת שלו אם היא סגורה. ואז הוא יעשה את אותו הדבר לפני שייכנס לחדר השינה שלכם.
סה"כ כמות התכשיטים – לפי הפרוטוקול הבינלאומי, הכמות לא יכולה לעלות על 13 פריטים, וזה כולל כפתורים מעוצבים. כמה שיותר מכשיך ברחוב – כך עולה היוקר של התכשיטם אותם אתן צריכות לשים. יהלומים בעבר נחשבו לקישוט לערב, אבל לאחרונה הפך לאפנתי ללבוש אותם גם אחר הצהריים.
כללי התשלום במסעדה: אם אתה אומר את המשפט: "אני מזמין אותך" – סימן שאתה צריך לשלם. אם אישה מזמינה שותף עסקי למסעדה – היא צריכה לשלם. משפט נוסף: "בואו נלך למסעדה" - במקרה זה, כל אחד משלם עבור עצמו, ורק אם הגבר מציע לשלם עבור האישה - היא יכולה להסכים.
גבר תמיד צריך להיכנס ראשון למעלית, אבל ביציאה – מי שיותר קרוב לדלת יוצא ראשון.
במכונית – המקום הכי "יוקרתי" הוא מאחורי הנהג. לכן האישה צריכה להתיישב שם, והגבר לידה. וכשהוא יוצא מהאוטו, הוא יכול להחזיק את הדלת פתוחה ולתת יד לגברת. אך לא משנה איפה תשבי – גבר תמיד צריך לפתוח בשבילך את הדלת. למרות שזה כבר לא כל כך נהוג, לאחר המהפכה הפמיניסטית... וחבל.
לדבר כך, שכולם ישמעו על הדיאטה שלך - זה טעם רע. במיוחד לא מנומס לתרץ בזה את הסירוב שלך לטעום מהמאכל שהמארחת מציעה לך. שבחו את הכישרון הקולינרי שלה, אפילו אם לא אכלתם כלום. אותו דבר עם האלכוהול. תבקשו קצת יין לבן יבש ותיקחו לגימה קטנה.
הנושאים שהם טאבו בשביל שיחת חולין: זה פוליטיקה, דת, בריאות וכסף. ולשאלה בלתי הולמת: "אלוהים, איזה שמלה! כמה שילמת עליה?" - איך להגיב? בחיוך חמוד תגידי: "זו מתנה!" ותעבירי את נושא השיחה למשהו אחר. אם האדם מתעקש, בעדינות תגידי, "אני לא רוצה לדבר על זה."
רכילות על אנשים שלא נמצאים לידכם - אינה מקובלת. אסור בהחלט להגיד דברים רעים על המשפחה, ובפרט לדון על בעלך. אם הבעל כל כך רע - למה את חיה איתו? ואותו דבר אסור באותה צורה לדבר על המדינה בה אתם חיים. כי משפט כמו "זו מדינה של מפגרים..."מרמז על כך, שגם אתם שייכים לקטגוריה הזו.