חוזה העתידות בעל עין מאבן
באמצע המאה ה 17 בסקוטלנד, חי מגיד עתידות בשם בראהן סיר, שהיה עיוור בעין אחת. "כלי" העבודה שלו היה אבן שטוחה עם חור באמצע. הוא היה שם אותה על עינו העיוורת, ובעזרתה יכל "לראות" מה קורה באותו זמן בכל מרחק ממנו, כמו גם כן לראות את העתיד. הנבואות שלו התגשמו זה אחר זה, והוא נעשה יותר ויותר פופולרי.
מוות נורא - זה המחיר ששולם
בראהן החוזה עבד באחוזה של לורד סיפורט. יום אחד, הלורד נסע לפריז, במשך זמן רב לא חזר הביתה. ליידי סיפורט קראה לחוזה, ובנוכחות העובדים דרשה ממנו לתת לה תשובה – האם הכל בסדר עם בעלה. סיר הסתכל דרך האבן שלו וצחק:
- "אל תדאגי לבן הזוג שלך. הוא שמח ומאושר."
ליידי התעקשה על כך, שחוזה העתידות יספר לה הכל, והוא בחוסר רצון גילה שהוא ראה את האדון עומד על ברכיו מול אישה יפה. ליידי הסמיקה, ומיד הורתה להוציא להורג את בראהן על הוצאת דיבה.
ואז הנביא אמר:
- "הסתכלתי לתוך העתיד הרחוק וראיתי שלמשפחת סיפורט מחכה קץ מלא בסבל. אני רואה את האדון האחרון – הוא חירש ואילם. הוא יהיה אב לארבעה בנים טובים, וימות אחרי שיקבור את כולם. כאשר יפסיק להתאבל על בנו האחרון, הוא ילך לעולם אחר, ואת רכושו תירש בחורה בכובע לבן, אשר תבוא מן המזרח. הבחורה הזאת תהרוג את אחותה. אני אנקוב בשמות של ארבעה בעלי האדמות הגדולים, שיתגוררו על אדמות אלו בימים האחרונים של סיפורט האילם. הנה הם: גיירלוך,צ'ישולם,גראנט וראסיי. לאחד מהם יהיו שיניים בולטות, לשני שפה שסועה, השלישי יהיה טיפשי, והרביעי יגמגם."
את החוזה קשרו, ולקחו לצ'נונרי פוינט. שם הטביעו אותו בזפת רותח, שהיה בחבית עם קוצי ברזל ארוכים המחוברים לדופן הפנימית.
אישור התחזיות שלו:
הנבואות שלו התגשמו. הלורד סיפורט האחרון באמת היה חירש ואילם, ונפטר בשנת 1815, לאחר שקבר את בניו. ארבעת בעלי הקרקע, באמת היו בעלי פגמים מתוארים. "הבחורה עם הכובע הלבן שתבוא מהמזרח" – זו בתו הבכורה של לורד – היא ירשה את אחוזתו, אחרי שחזרה מהודו. בשנת 1823, היא בטעות הרגה את אחותה הצעירה, קרוליין. היא נהגה במרכבה, הסוסים התחילו לדהור ולהשתולל, היא התהפכה וקרוליין נדרסה למוות.
חלק מהתחזיות של בראהן היו כל כך מדהימות, שאנשים חשבו שזה מגוחך וצחקו עליו.
איש עסקים מאינברנס, רצה לדעת את העתיד והזמין את סיר, אך לאחר מכן זרק אותו החוצה, כאשר הוא אמר:
- "בקרוב יגיע זמן שבו הספינות ישוטו ממערב וממזרח לגבעת הטומנחוריך".
150 שנה מאוחר יותר, בשנת 1822, נבנתה תעלת קלדוניאן, והנבואה התממשה. ספינות החלו לשוט סביב הגבעה.
החוזה בראהן חזה את הרכבות ואת הפלאים האחרים של המהפכה התעשייתית. הוא אמר:
- "שורות של עגלות ללא סוסים ינועו בין אינברנס ודינגואול. זרמי אש ומים יזרמו חופשי ברחובות ובסמטאות של אינברנס."
ככל הנראה, הוא התכוון לחשמל ומים.
אירועים רבים שבראהן חזה אכן קרו, וחלק מהתחזיות עוד אמורות להתגשם...