מין צפרדע שחשבו כי נעלם נמצא במפתיע

 

מין צפרדע שחשבו כי נעלם נמצא במפתיע

מאת שירות הידען

16.11.11 מצא פקח רשות הטבע והגנים בשמורת החולה פרט של המין "עגולשון שחור גחון: בטבע- עדות לכך שאוכלוסיה קטנה של המין שרדה בשמורה

להלן הודעת רשות הטבע והגנים
 
חמישים שנה לאחר שנחשב כמין שנכחד מהעולם נמצא עגולשון שחור גחון בשמורת החולה.
 
עגולשון שחור גחון הוא מין צפרדע שנחשב כמין שנכחד מהעולם כולו מאז סוף שנות החמישים. אתמול מצא פקח רשות הטבע והגנים בשמורת החולה פרט של המין בטבע- עדות לכך שאוכלוסיה קטנה של המין שרדה בשמורה

 
העגולשון שחור גחון הוא מין ייחודי לאזור ביצת החולה, והוא נעלם מהטבע בישראל ובעולם לאחר ייבוש החולה בשנות החמישים. ארגון שמירת הטבע של האו"ם הכריז רשמית כי העגולשון נכחד- כעת ניתן למין סיכוי נוסף לשרוד
 
עולם האקולוגיה הישראלי כמרקחה: פרט של עֲגֻלָּשׁוֹן שְׁחוֹר-גָּחוֹן, מין צפרדע שנחשב כנכחד מהטבע מאז שנות החמישים, נמצא אתמול בשמורת טבע החולה, על ידי יורם מלכה, פקח- ביולוג של רשות הטבע והגנים. זוהי התצפית הראשונה במין זה מאז נעלם מהטבע בישראל, ובעולם כולו, עם ייבוש אגם החולה ובתי הגידול הלחים באזור החולה כולו- שהיה ביתו היחיד בכל העולם. היכחדותו נחשבת על ידי רבים בעולם שמירת הטבע הישראלית כסימן לטעות האקולוגית הגדולה ביותר שעשתה מדינת ישראל הצעירה, וחשיבותו של המין נודעה גם מחוץ לישראל: לפני כשנה הכריז ארגון שמירת הטבע של האו"ם כי משלחת מדעית תישלח לישראל וללבנון, במטרה לנסות לאתר פרטים של המין. היום אישר ד"ר שריג גפני כי הפרט שנמצא הוא אכן של המין שנחשב כנכחד במשך עשרות שנים.
 
ד"ר דידי קפלן, אקולוג מחוז צפון של רשות הטבע והגנים: "מעטות מאוד העדויות בעולם על קיומה של צפרדע מסתורית בשם עגולשון שחור גחון. 4 פרטים, מהם שני בוגרים ושני ראשנים נאספו לראשונה בחופה המזרחי של ביצת החולה ההיסטורית במרץ 1940. פרט בודד נוסף בלבד נמצא ונאסף בשנות החמישים של המאה העשרים במהלך ייבוש החולה. למרות ניסיונות חוזרים ונשנים לחפשם בעמק החולה ובגולן לא נמצאו מאז פרטים נוספים ובשנת 1996 הכריז האיגוד הבינלאומי לשימור הטבע ומשאבי הטבע ( IUCN) שעגולשון שחור גחון, שהיה ייחודי לאזור החולה, נכחד מהעולם. זוהי תגלית מרעישה, שכן ברור לכל שהפרט שנמצא מעיד על קיומה של אוכלוסייה קטנה של המין, ששרדה לאורך כל השנים בשמורת החולה, שהיא בעצם השריד הטבעי היחיד מביצת החולה שיובשה בשנות החמישים ושרדה כבית גידול לח לאורך כל השנים.

לאור כל זאת נשאלת השאלה כיצד זה שרד העגולשון ומדוע בחר להציג עצמו דווקא עכשיו: ככל הנראה, מרבית האוכלוסייה של העגולשונים נכחדה עם ייבוש אגם החולה ובעקבותיו הרס של מקומות החיות שלה. אבל לפני כשלוש שנים החלו שינויים מרחיקי לכת בשמורת החולה. במסגרת פעולות שיקום השמורה, המבוצעים על ידי רשות הטבע והגנים, החלה כמות המים המוזרמת לשמורה לעלות עד אשר שילשה את עצמה. את מי בריכות הדגים והקולחים החליפו מים איכותיים שמקורם בירדן.

גם חלק ממי מעיינות עינן, שקודם נתפסו במלואם, שוחררו למטרות שמירת טבע והחלו זורמים לשמורה תוך כדי חידוש של מקטע בית גידול שקודם נעלם. יתכן ושיפור במצבה של השמורה מאפשר גם שיפור במצבן של בעל חיים מהם נותרו אוכלוסיות שרידיות בלבד. "
 
ד"ר דנה מילשטיין, אקולוגית בתי גידול לחים של רשות הטבע והגנים: הופעתו המחודשת של העגולשון היא אירוע מכונן גם בקנה מידה בינלאומי שכן בעשורים האחרונים מתרבים הדיווחים על ירידות חדות באוכלוסיות דו-חיים בכל העולם. תופעה מדאיגה זו לא פסחה על ישראל וכל ששת המינים המקומיים המוכרים בישראל מוגדרים כיום ברמת סיכון כזו או אחרת ועל כן הוגדרו כערכי טבע מוגנים. מצבם של הדו-חיים בישראל מדאיג במיוחד שכן בנוסף להרס וזיהום של בתי הגידול התורמים להיעלמותם התגלתה לאחרונה בישראל מחלה המוכרת בעולם כגורם מרכזי הקשור בדעיכה של אוכלוסיות דו חיים. רשות הטבע והגנים פועלת ומשקיעה משאבים רבים בשימור המינים המקומיים ותפעל בשיתוף המומחים המקומיים גם לשימור ולביסוס האוכלוסייה של עגולשון שחור הגחון."
 
ד"ר יהושע שקדי, המדען הראשי של רשות הטבע והגנים: "למרות שהוכרז כמין שנכחד, תמיד קינן הספק שמא נותרו עוד כמה פרטים של המין, שדרכם עוד נוכל לתקן עוולות עבר ולאושש את האוכלוסייה בטבע. הגילוי אתמול הופך את התקווה לידיעה, ומטיל על כתפינו אחריות עצומה. כעת, כאשר ידוע לנו כי המין שרד בטבע, ניתנת לנו הזדמנות שנייה ונדירה למנוע את היכחדותו."
 
הפרט הנדיר שנמצא מוחזק כעת בבית גידול מלאכותי בשמורת החולה, ורשות הטבע והגנים תזמין חוקרים בכירים בתחום לתרום מניסיונם וללמוד על המין, מתוך מטרה ליישם את המידע שיופק לטובת ביצוע סקרים ושמירת המין בטבע. בסופי השבוע הקרובים תקיים רשות הטבע והגנים סיורים מיוחדים בשמורת טבע החולה על מנת להציג את התגלית לקהל הרחב- פרטים נוספים במוקד המידע של רשות הטבע והגנים, "כוכבית ב.ט.ב.ע." (3639*).