חתול החולות המדהים

 

 

 

חתול החולות המדהים

את חתול החולות (Felis Margarita) אפשר למצוא בדרום מרוקו, צפון אפריקה, ערב הסעודית, איראן ומרכז אסיה. המקום בו החתולים האלו מעדיפים לחיות – זה המדבר. ולא צריך לדאוג להם – הרי הם התרגלו לתנאים הקשים שלו.

זואולוגים גילו את חתול החולות פעמיים. לראשונה בשנת 1858 הם מצאו את הזן הצפון אפריקאי. לאחר מכן, בשנת 1926, תיאר חוקר רוסי את חתולי החולות שהיו מצויים בקארה קום וקיזיל קום. הצבע שלהם היה קצת שונה מצבעם של אחיהם האפריקאים. בשל העובדה שבמהלך החורף במרכז אסיה די קר, אצל חתול המדבר, בשלב הזה גודלת פרוות חורף ארוכה ועבה. צבעה אפור, והיא שונה במידה ניכרת מהגוון הצהוב שמופיע בקיץ.

באופן כללי, חתול החולות לא בולט בכלל בסביבה שלו: יש לו צבע חולי-צהבהב עם מעט אפור. הפסים שבצבע אפור-חום כמעט ולא נראים, עד כדי כך שהם לפעמים מתמזגים עם הצבע הכללי של הפרווה, והחיה נראית מונוטונית. אבל בראש וברגליים הפסים יותר חזקים, וקצה הזנב בכלל שחור או שחרחר. הבטן בדרך כלל יותר בהירה מאשר הגב. אורכו של החתול נע בין- 0.65 ל- 0.90, ו- 40% מזה זה הזנב.

הראש רחב, קצר ושטוח. האוזניים גדולות ורחבות מאוד. ואין זה מפתיע – הרי הייצור בזמן הציד מסתמך על השמיעה. הראיה של החתול גם טובה מאוד. קשתית העין בצבע צהוב והאישון הוא צר. רגליים של חתול המדבר די גדולות וחזקות. הפרווה הארוכה עוטפת את כפות רגליהם - אשר אצל חתולים אחרים, בדרך כלל נשארים חשופים. זה מציל את החתול מכוויות בזמן הליכה על חול רותח, שמתחמם חזק מאוד במהלך היום.

חתול המדבר צד ציפורים, גרבילים ויונקים קטנים אחרים. גם כן הוא אוכל ארבה ונחשים לא ארסיים. יש לחתול גם אויבים – ציפורי טרף גדולים, נחשים ארסיים וזאבים.

את הטרף הגדול, החתול לעתים קובר בחול כדי לחזור ולאכול יותר מאוחר.
חתול חולות יכול לחיות זמן רב ללא מים ואת רוב הלחות הוא מקבל מהמזון.
רוב השנה, החתול משוטט בשטח שלו בחיפוש אחר הטרף. בלילה הוא עלול לעבור כ-8-10 ק"מ. הוא נע במהירות, ובמרחק קצר יכול להגיע למהירות של עד 40 קמ"ש.

בחודשים החמים של הקיץ הוא יוצא רק במשך הלילה. בחורף ובתחילת האביב, את חתול החולות ניתן לראות גם באור היום. במהלך היום, הוא מחכה במאורה עד שהחום יירד. למטרה זו, הוא משתמש במאורות הנטושות של דורבנים, סנאים וחיות אחרות (לאחר שמרחיב אותם). לפעמים חתול החולות חופר מחילה משלו.

לפני שהוא יוצא מהמאורה, הוא מבלה 15 דקות בבדיקה זהירה של הסביבה. באותה הדרך הוא מתנהג גם עם חזרתו למאורה. לחתול המדבר יש שמיעה מפותחת, וזה עוזר לו לשמוע התקרבות של טרף ושל אויבים.
בטבע, הרבייה מתרחשת בחודשים ינואר עד אפריל. הנקבה נושאת 5-4 גורים. עיניהם נפתחות לאחר 12-16 ימים. בגיל שלושה שבועות, הגורים מתחילים לצאת מן המאורה.

בגיל חודש – הם עוזבים את המאורה ומתחילים לאכול מזון מוצק. עד גיל  4 חודשים, הגורים נשארים עם אמם, ולאחר מכן נהיים עצמאים לחלוטין.

בשל החיים בנסתר, כמות האוכלוסייה אינה ידועה. כרגע אנחנו יודעים שיש ארבע מינים של חתולי החולות.