שנינו בברייתא במסכת קידושין (דף ל:) תנו רבנן, נאמר: "כבד את אביך ואת אמך" ונאמר "כבד את ה' מהונך", השוה הכתוב כבוד אב ואם לכבוד המקום (המקום, היינו הקדוש ברוך הוא.) נאמר "איש אמו ואביו תיראו" ונאמר "את ה' אלוקיך תירא", השוה הכתוב מוראת אב ואם למוראת המקום.

תנו רבנן, שלשה שותפין באדם הקדוש ברוך הוא, ואביו ואמו, היינו שביצירת האדם שותפין האב והאם, והקדוש ברוך הוא נופח בו נשמה, מראה עין ושמיעת אוזן ודיבור) בזמן שאדם מכבד את אביו ואת אמו, אמר הקדוש ברוך הוא, מעלה אני עליכם כאילו דרתי ביניכם וכבדתם אותי.

תניא, רבי אומר, גלוי וידוע לפני מי שאמר והיה העולם שבן מכבד את אמו יותר מאביו, לפיכך הקדים הקדוש ברוך הוא כבוד אב לכבוד אם. וגלוי וידוע לפני מי שאמר והיה העולם שבן מתיירא מאביו יותר מאמו, לפיכך הקדים הקדוש ברוך הוא מורא אם למורא האב. (שנאמר "איש אמו ואביו תיראו".)

שאלו את רבי אליעזר, עד היכן כבוד אב ואם? אמר להם, צאו וראו מה עשה עובד כוכבים אחד באשקלון ודמא בן נתינה שמו, פעם אחת בקשו ממנו חכמים אבנים לאפוד בסכום של שש מאות אלף דינרי זהב, והיה מפתח של אותו מקום שבו האבנים נמצא תחת הכר שישן עליו אביו, ובכדי לא לצער את אביו, לא הקיצו משנתו, לשנה האחרת, נתן הקדוש ברוך הוא שכרו, שנולדה לו פרה אדומה בעדרו, ומכר אותה לחכמי ישראל בעד אותו סכום שהפסיד בשביל כבוד אביו.

ועוד סיפרו שם בגמרא על דמא בן נתינה, שפעם אחת היה לבוש בגדי זהב מאותם של נכבדי רומי, והיה יושב בין גדולי רומי, ובאה אמו וקרעה ממנו את אותו הבגד, וטפחה על ראשו וירקה בפניו, והוא לא הכלימה.

ועוד הביאו שם (דף לא:) מעשה ברבי טרפון, שבכל פעם שהייתה אמו יורדת ועולה למיטתה (שהייתה גבוהה מן הארץ) היה כורע כדי שתוכל אמו לרדת על גבו (דהיינו שהיה משמש לה כ"דרגש" לעלות ולרדת ממיטתה.) ועוד הובאו שם בגמרא כמה מעשים בגודל מצות כבוד אב ואם ועד היכן הדברים מגיעים. ומרן רבינו יוסף קארו, בשולחן ערוך (יו"ד ס"י רמ) פתח את הלכות כבוד אב ואם "צריך ליזהר מאד בכבוד אביו ואמו ובמוראם", כי מצוה זו היא יקרה מאד, ובנקל יכול אדם להיכשל בה, ועל כן החובה מוטלת על כל אדם להיזהר הרבה במצוה זו לקיימה כהלכתה, ובימים הקרובים יובאו ברצות ה' עיקרי דיני כבוד אב ואם.