כליי טפלון


האמריקנים קבעו: מחבת טפלון מסוכנת לבריאות

לא נדבק, די נשרט וכנראה שגם לא כל כך בריא - הטפלון. שגיא קופר מדבר על החומר ובעיותיו ומסביר למה ממש לא כדאי לכם לחמם מחבת טפלון בבית שגדלים בו תוכים
שגיא קופר


בקצב בו הדברים מתרחשים, נמצא את עצמנו חוזרים למערות בקרוב: דופונט, חברת הענק שמייצרת את מוצרי טפלון (נקרא לו טפלון לשם הנוחות, למרות ש'טפלון' הוא שם מסחרי והחומר עצמו נקרא Polytetrafluoroethylene), הגיעה בסוף 2005 להסכם עם ה- Environmental Protection Agency בארצות הברית. דופונט, שמרוויחה הון מהחומר אותו היא גילתה במקרה, תשלם 16.5 מיליון דולר לסוכנות, כיוון שככל הנראה ידעה על נזקים שטמונים בשימוש בחומר ולא הגישה את הממצאים שלה לסוכנות. מדובר בעסק שמתנהל מאז 1981. החברה מואשמת בכך שהיא ידעה שחומר בשם PFOA, שמשמש בתהליך ייצור טפלון ומוצרי non stick אחרים, מסרטן, גורם נזק סביבתי, ואפילו מסוגל לחדור את השליה ולהגיע עד לשק העובר, כשמדובר על נשים בהריון. החברה גם נמנעה מלהעביר מידע על הימצאות החומר במי שתייה ובריאותיהם של שכנים שגרים ליד מפעל שלה בוושינגטון. את נוסח ההסכם וכל ההאשמות נגד דופונט ניתן למצוא באתר ה- EPA.
 
בנוסף מסתבר (ופה העדויות שדופונט מציגה, שונות מאלו של אנשי הסביבה והמזון), שבזמן חימום, משחרר הטפלון מספר גזים וחומרים, שלכל אחד מהם פוטנציאל הרס עולמי, בריאותי ואחר. אחרי שגופי איכות הסביבה והבריאות הלא ממשלתיים חברו יחד ופתחו במערכה נגד הטפלון, טרחה דופונט ופרסמה מחקר אותו היא מימנה, שמראה שהבעיה נוצרת רק כשמחממים את הכלים לטמפרטורות גבוהות מאוד, "הרבה יותר גבוהות מאלה שאליהן מגיעים בכיריים ביתיות".
 
ככל הנראה טפלון אכן לא מוציא אדים מסרטנים, או גורם נזקים אחרים בטמפרטורות נמוכות - כאלו שנוצרות כשמטגנים חביתה, או מכינים קרפ. הבעיה היא שרבים מאיתנו שמשתמשים בסירים ומחבתות עבים שמצופים טפלון לא מקפידים על בישול בחום נמוך ומביאים אותם לטמפרטורות גבוהות הרבה יותר ממה שדופונט ואחרים ממליצים עליהן.
 
בעיות אחרות - שדופונט מכחישה - נובעות ככל הנראה משחרור של חומרים נוספים דרך שריטות בחומר שמצפה את כלי הבישול. החברה אומרת שגם במצב כזה הכלים בטוחים לגמרי לשימוש, אבל שוב, רק כשמדובר על חום נמוך עד בינוני. אולי. "הרשויות", אומרת דופונט, "שרטו את הציוד והשתמשו בו בצורה משחיתה במכוון, באופן ששום צרכן לא משתמש בכליו במטבח". כן, בטח. ספרו את זה לטבח ממהר במטבח מוסדי, או סתם למישהו שלא מקפיד במיוחד.
 
עוד נקודה לגנות הטפלון היא שמסתבר שלציפורים יש רגישות לאדי החומר. אחד הדברים שמלמדים כל מגדל תוכים מתחיל הוא לא למקם את הציפור בקרבת המטבח, אם משתמשים במחבתות או בסירים מצופי טפלון. מסתבר שהציפורים נחנקות מהחומרים שמשתחררים בחימום. "נורדיקוור" (Nordicware), חברה שמייצרת תבניות אפיה מצופות טפלון, מציינת שיש לפתוח חלון בבית אם משתמשים בתבניות שלה ויש ציפורים בסביבה. שאלתי אותם בפירוש והתשובה הייתה, "אין להשתמש בכלים קרבת ציפורים בחימום מעל 190 מעלות צלסיוס)". המשך התשובה היה, "ובכלל, אין לציפורים מה לעשות במטבח". מה שנכון, נכון.
 
אז מה, לזרוק? לעבור לאמייל?
 
לא יודע. כל אחד והחשבון שלו. פניתי למשרד הבריאות ותגובתם בעניין היא: "משרד הבריאות עוקב אחר נושא זה.
המחקרים הנערכים בחו"ל על ידי גופים שונים מראים שבשימוש רגיל (ביתי) במחבתות טפלון אין חשיפה לחומרים מסוכנים. לכן, על פי הערכות אנשי המקצוע, לא ניתן להוכיח כיום שקיים סיכון לצרכנים בשימוש במחבתות טפלון".
 
בכל אופן, אין סוף לדברים האלה, וכאמור, אם אנחנו רוצים להיות ממש בטוחים מכל זווית, אולי הכי טוב זה להפסיק לאכול ולשתות. מה שכן, יש כמה כללים בסיסיים שאפשר להקפיד עליהם - בתוכם הכלל שאומר לא לחמם כלי טפלון ודומים להם לכדי הלהטה. מי שממש מוטרד יכול להשתמש בברזל מצופה אמאייל, רק שידבר קודם עם הבנקאי החביב עליו, לאישור מסגרת תקציבית מתאימה + משכנתא שנייה.
 
מלבד אלה, כדאי להשתמש במחבת נירוסטה טובה, עם תחתית כפולה, עבה וכל זה - ולהלהיט אותה עד כמה שניתן. אחרי זה, לצקת שמן ולחמם אותו ורק אז להוסיף את האוכל שמיועד לטיגון. במצב כזה האוכל לא ידבק לתחתית הסיר. אם מוסיפים שמן למחבת/סיר קרים, ומיד מוסיפים את המזון - הוא גם נדבק וגם סופג שמן.
 
לה קרוסה ודומיהם הם סירים ומחבתות עשויים ברזל יציקה ומצופים אמאייל. הם באים עם אחריות לכל החיים, אבל יש להיזהר לא לשרוט או לשבור את הציפוי. אם זה קורה - הסיר מאבד את כל העניין וגם עלול להחליד במקום שבו יש "חור" בציפוי. גם כאן חשוב להקפיד על הלהטה וחימום טוב של הסיר והשמן. אני לא מת על סירי אמאייל, כיון ששום דבר לא נדבק אליהם... כן, בדיוק מהסיבה הזאת שלשמה הם נוצרו. למה? כיון שבסירים האלה לא נוצרת אותה שכבה מצוינת של מיצים וגלייז שמשמשים בסיס מצוין לגירוד ויצירת רוטב. בעיה.
 
מחבתות וסירי ברזל רגילים דורשים טיפול מיוחד (seasoning: שימון, אפיה בתנור, שימון חוזר ואפיה), ותחזוקה מונעת. היתרונות הגדולים שלהם הם מחיר סביר לסירים יצוקים תוצרת סין, האפשרות ליצור גלייזינג ורטבים וגם חן מסוים של הברזל השחור, המאסיבי. גם פה חשוב להקפיד על הלהטה, שימון והלהטה וטיגון.



( לא ידוע מקור הכתבה - נשמח לדעת )