ההוצאות של מכונים ממשלתיים בשנת 2009– 728.9 מיליוני ש"ח.
מאת שירות הידען
כך עולה סקר מחקר ופיתוח במכונים ממשלתיים, במוסדות וביחידות מחקר: 2009 שפורסם השבוע על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה 2,755 עובדים הועסקו במחקר ופיתוח במכוני מחקר, מהם 1,702 אקדמאים; 1,174 נשים הועסקו במו"פ
בשנת 1976 נערך על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בשיתוף עם המועצה הלאומית למחקר ופיתוח, סקר "תשומות המחקר ופיתוח במכוני מחקר". מאז ועד היום לא נערך סקר דומה.
סקר מחקר ופיתוח במכונים, במוסדות וביחידות מחקר לשנת 2009 נערך על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה,
גם הוא, בשיתוף ובמימון המועצה הלאומית למחקר ופיתוח (המולמ"ופ) שליד משרד המדע והטכנולוגיה.
מטרת הסקר הייתה לקבל תמונה מקיפה על פעילות המו"פ של מכוני מחקר ממשלתיים, מלכ"רים פרטיים וציבוריים בארץ שתסייע לעריכת סטטיסטיקה מדויקת בתחום פעילות המו"פ ובחישוב ההוצאה הלאומית למחקר ופיתוח אזרחי, בעיקר בתחום המו"פ הציבורי.
בסקר נכללו 104 מכונים ממשלתיים , מלכ"רים פרטיים ומלכ"רים ציבוריים שפעילותם העיקרית היא מחקר ופיתוח.
על מנת לקבל תמונה מקיפה על הפעילות המתקיימת במכונים, במוסדות וביחידות המחקר, נאסף גם מידע על הוצאות והכנסות לכל פעילות אחרת שמתבצעת בהם, בנוסף להוצאות והכנסות לפעילות מחקר ופיתוח.
ממצאי הסקר אינם כוללים מו"פ בטחוני.
התפלגות ההוצאות
ההוצאות הכוללות של מכונים ממשלתיים , מוסדות ויחידות מחקר (להלן מכוני מחקר) לשנת 2009 הסתכמו ב 975.9 מיליוני ש"ח. למחקר ופיתוח יועדו 728.9 מיליוני ש"ח, מהם 520.9 מיליוני ש"ח (71.5%) במכונים ממשלתיים, 148.2 מיליוני ש"ח (20.3%) במלכ"רים פרטיים ו-59.8 מיליוני ש"ח (8.2%) במלכ"רים ציבוריים.
ההוצאות לביצוע עצמי של מו"פ הסתכמו ב-648.5 מיליוני ש"ח. למעלה ממחצית ההוצאות – 56%, הופנו לשכר עבודה, 40% שמשו לצריכת מוצרי ביניים ו-4% להשקעות.
70% מהביצוע העצמי התרכזו במכונים הממשלתיים, 22% בוצעו על ידי מלכ"רים פרטיים ו-8% על ידי מלכ"רים ציבוריים.
התפלגות הביצוע לפי סוג מחקר מראה כי 61% בוצעו במחקר יישומי, 21% בוצעו בפיתוח ו-18% במחקר בסיסי.
ההתפלגות לפי תחום מדעי מראה כי עיקר פעילות המו"פ בוצע במדעי החקלאות (40%) ובמדעי החברה (28%).
9% מהביצוע הופנה למערכות ותהליכים פוליטיים ו-7% לסביבה.
56% מהיקף פעילות המו"פ במכונים ממשלתיים היו במדעי החקלאות, שבוצעו בעיקר במינהל המחקר החקלאי. במלכ"רים פרטיים בוצע היקף פעילות המו"פ הרב ביותר במדעי החברה (59%) ובמלכ"רים ציבוריים – במדעי הרוח (50%).
ממצאי התפלגות ההוצאה למו"פ לפי יעד חברתי-כלכלי, בהתאם ליעדים שנקבעו על פי הגדרות בין-לאומיות, מראים כי חלק עיקרי של הביצוע (38%) הופנה לחקלאות ייעור ודייג. במכונים ממשלתיים הופנו 53% מהביצוע לחקלאות ייעור ודייג, במלכ"רים פרטיים בוצע יותר מו"פ במערכות ותהליכים פוליטיים (26%) ובמלכ"רים ציבוריים – בחינוך (34%).
השוואה בינלאומית עם ארצות OECD
חלקו של המגזר הממשלתי (כולל משרדים ומכונים ממשלתיים, מלכ"רים ציבוריים, רשויות מקומיות ומוסדות לאומיים) בהוצאה הלאומית למו"פ בישראל בשנת 2009 (3.8%) נמוך מהחציון של מדינות ה- OECD (12.5%) לעומת זאת ההוצאות לביצוע מו"פ במגזר המלכ"רים הפרטיים בישראל (3.2%), גבוהות מהחציון במדינות ה-OECD (1.0%)
הוצאות לקניות מו"פ
הוצאות לקניית מו"פ, בגין ביצוע מחקר ופיתוח עבור מכוני המחקר על ידי גורמי חוץ, הסתכמו בשנת 2009 ב-74 מיליוני ש"ח.
63% מהמו"פ בוצע על ידי המגזר העסקי, 14% על ידי מגזר ההשכלה הגבוהה, 14% על ידי מלכ"רים פרטיים, 4% על ידי המגזר הממשלתי ו-3% על ידי מבצעים מחו"ל.
התפלגות קניות המו"פ בכל אחת מקבוצות המכונים מראה כי רוב קניות המו"פ היו מהמגזר העסקי: במכונים ממשלתיים (67%) ובמלכ"רים פרטיים (50%). לעומת זאת, נקנה עיקר המו"פ במלכ"רים ציבוריים ממגזר ההשכלה הגבוהה (74%).
העברות שוטפות
תמיכת המכונים במו"פ באמצעות העברות שוטפות הסתכמה ב-6.4 מיליוני ש"ח.
המימון ברובו הופנה למגזר ההשכלה הגבוהה – 64%.
התפלגות ההעברות השוטפות בקבוצות המכונים אינה אחידה: 86% מההעברות של מכונים ממשלתיים ו-98% מההעברות של מלכ"רים פרטיים הופנו למגזר ההשכלה הגבוהה ואילו 90% מההעברות השוטפות של מלכ"רים ציבוריים הופנו למשקי בית, באמצעות מלגות ליחידים.
התפלגות ההכנסות
ההכנסות הכוללות של מכוני מחקר בשנת 2009 הסתכמו ב-931.7 מיליוני ש"ח.
ההכנסות לפעילות מחקר ופיתוח הסתכמו ב-701.6 מיליוני ש"ח.
424.9 מיליוני ש"ח (61%) התקבלו מתמיכה והקצבה ממשלתיות, 118.1 מיליוני ש"ח (17%) ממכירות של
שירותים, חוזים ומענקי מחקר בארץ, 82.2 מיליוני ש"ח (12%) מומנו מחו"ל, 39.6 מיליוני ש"ח (6%) מתרומות ומקרנות פנימיות, 14.6 מיליוני ש"ח (2%) מקרנות
דו-לאומיות 11.1 מיליוני ש"ח (1%) מתמלוגים, פטנטים וזיכיונות ו-11.1 מיליוני ש"ח (1%) מגורמים אחרים.
בהתפלגות ההכנסות לפי גורם מבצע נראה כי 77% מהמו"פ במכונים ממשלתיים מומן על ידי תמיכה והקצבה
ממשלתיות ו-13% על ידי מכירות של שירותים, חוזים ומענקי מחקר בארץ. במלכ"רים ציבוריים, 71% מהמו"פ מומנו על ידי תמיכה והקצבה ממשלתיות ומכירות של שירותים, חוזים ומענקי מחקר בארץ מימנו 26% ממנו.
48% של המו"פ במלכ"רים פרטיים מומנו על ידי מממנים מחו"ל, 24% מומנו על ידי מכירות של שירותים, חוזים ומענקי מחקר בארץ, ו-2% בלבד מומנו על ידי תמיכה והקצבה ממשלתיות.
מימון באמצעות חוזי מחקר ומענקי מחקר
המימון על ידי חוזים ומענקים מישראל ומחו"ל הסתכם בשנת 2009 ב-142.8 מיליוני ש"ח. 36% מהמו"פ במכוני מחקר מומן באמצעות חוזי מחקר ומענקי מחקר מהמגזר הממשלתי, 35% מהמגזר העסקי, 17% מומנו באמצעות חוזי מחקר ומענקי מחקר של מממנים מחו"ל ו-6.5% מקרנות דו לאומיות.
כח אדם
בשנת 2009 הועסקו במחקר ופיתוח במכוני מחקר 2,755 עובדים והמשרות המלאות הסתכמו ב-2,212.
61% מהמועסקים היו אקדמאים – 27% מהם בעלי תואר שלישי, 7% הנדסאים וטכנאים, 5% בעלי השכלה תיכונית, 4% בעלי השכלה על תיכונית ו-23% בעלי השכלה אחרת (במכונים ממשלתיים נכללו בקבוצה זו סטודנטים העובדים במימון מלגה).
66% מהמועסקים עבדו במכונים ממשלתיים, 28% במלכ"רים
פרטיים ו-6% במלכ"רים ציבוריים.
1,174 נשים הועסקו במחקר ופיתוח, 65% מהן אקדמאיות.
66% מהנשים הועסקו במו"פ במכונים ממשלתיים, 31% מהן – במלכ"רים פרטיים ו-3% במלכ"רים ציבוריים.
כוח אדם במו"פ לפי שיתוף פעולה מחקרי במכוני המחקר בישראל ובחו"ל
חלק מפעילות המו"פ מתבצע על ידי שיתוף פעולה של מכוני המחקר עם גורמים מחקריים בארץ ובחו"ל. שיתוף הפעולה בא לידי ביטוי ממשי על ידי כתיבת מחקר משותף. שיתוף שנוצר לצורך התייעצות או הכוונה בלבד אינו נחשב לשיתוף פעולה מחקרי.
בשנת 2009 ביצעו מכוני המחקר 688 שיתופי פעולה מחקריים בארץ ובחו"ל. 64% מהם בוצעו במכונים
ממשלתיים, 21% במלכ"רים פרטיים ו-15% במלכ"רים
ציבוריים.
ההוצאות בגין שיתוף פעולה מחקרי הסתכמו ב-265.7 מיליוני ש"ח. 86% מהם בוצעו במכונים ממשלתיים, 8%
במלכ"רים ציבוריים ו-6% במלכ"רים פרטיים.
491 שיתופי פעולה בוצעו עם גורמים בישראל. 39% מהם נעשו עם מכוני מחקר ציבוריים או ממשלתיים ו-27% עם אוניברסיטאות.
177 שיתופי פעולה בוצעו עם גורמים בחו"ל. 62% מהם בוצעו עם מכוני מחקר לאומיים או בין-לאומיים.
הדרכת סטודנטים ובתר – דוקטורנטים
בשנת 2009 הדריכו חוקרי מכוני מחקר בעבודות מחקר 56 בתר-דוקטורנטים ו-422 סטודנטים, מהם 254 סטודנטים לתואר שני ו-168 לתואר שלישי.
98% מהסטודנטים לתואר שני ו-95% מהסטודנטים לתואר שלישי למדו באוניברסיטאות בארץ ו-73%
מבתר-הדוקטורנטים היו מישראל.
התפלגות גיאוגרפית של פעילות המו"פ בישראל
הסיווג למחוזות מראה כיצד מתחלקת פעילות המו"פ בארץ. החלוקה כוללת ששה מחוזות: ירושלים, צפון, חיפה, מרכז, תל אביב, דרום. בחלוקה למחוזות נכלל גם אזור יהודה ושומרון שסווג במחוז המרכז. הסיווג של כל המכונים נעשה בהתאם לכתובת הראשית שלהם.
מההתפלגות הגיאוגרפית של ההוצאה למחקר ופיתוח עולה כי 39% ממנה בוצעו במחוז המרכז, 23% במחוז ירושלים, 21% במחוז תל אביב, 12% במחוז חיפה, 4% במחוז הצפון ו-1% במחוז הדרום.
התפלגות ההוצאה לפי גורם מבצע מראה כי ההוצאה הגבוהה ביותר של מכונים ממשלתיים הייתה במחוז המרכז (51%), ההוצאה הגבוהה של מלכ"רים פרטיים – במחוז ירושלים (50%) ושל מלכ"רים ציבוריים – במחוז הצפון (50%).
התפלגות גיאוגרפית של כוח האדם במו"פ:
למעלה ממחצית המועסקים במו"פ (60%) היו במחוז המרכז. במחוז ירושלים הועסקו 23%, במחוז חיפה הועסקו 9%, במחוז תל אביב – 7%, במחוז הדרום כ-1% והשיעור הנמוך ביותר של מועסקים במו"פ היה במחוז הצפון: פחות מ-1%. 57% מהנשים המועסקות במו"פ היו במחוז המרכז ו-30% מהן – במחוז ירושלים.
התפלגות המועסקים לפי השכלה מראה כי השיעור הגבוה של האקדמאים היה במחוז המרכז (48%) ובמחוז ירושלים (30%).
83.6% מהמועסקים במו"פ במכונים ממשלתיים היו במחוז המרכז. שיעור דומה נמצא גם בקרב הנשים שהועסקו במו"פ במכונים ממשלתיים – 81.7%. במלכ"רים פרטיים היה השיעור הגבוה ביותר של מועסקים (50.4%) ושל נשים (50.2%) במחוז ירושלים. גם במלכ"רים ציבוריים היה השיעור הגבוה של המועסקים (57.1%) והנשים (67.5%) במחוז ירושלים.
הגדרות
הוצאות לביצוע עצמי – כוללות הוצאות לביצוע מו"פ – שכר, קניות שוטפות והשקעות (לא כולל העברות שוטפות והון ולא כוללות הוצאות לקניית מו"פ)
הוצאות לקניות מו"פ –הוצאות לקניית מו"פ, בגין ביצוע מו"פ עבור מכוני המחקר ע"י גורמי חוץ.